קוד: פרשנות הסתברותית בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל: כפית ה'תשס"ו טבת
בדיונים על פרשנות של פסוקים, אנחנו נוטים "להאשים" זה את זה בכך ש"הפירוש שלך דחוק". בדרך-כלל התואר "דחוק" מתאר תחושה אישית בלבד; במאמר זה אנסה להגדיר מושג זה בצורה מדוייקת יותר.
כדי להבין את המאמר, צריך לדעת קצת על "הסתברות מותנית" ועל "נוסחת בייס" - מי שאינם יודעים על מה אני מדבר, מומלץ שיקראו ספר טוב על הסתברות, או שיקראו
כאן.
חזרתם? אז בואו נחזור לפרשנות המקרא. כשאנחנו מפרשים פסוק, הנתון הוא הפסוק עצמו, ואנחנו מחפשים את הפירוש המסתבר ביותר לפסוק, כלומר, אנחנו מעוניינים לחשב את ההסתברות המותנית
הסתברות (פירוש | פסוק) = הסתברות (פירוש בהינתן פסוק).
אם יש לנו שני פירושים ואנחנו רוצים לבדוק איזה מהם טוב יותר, אנחנו למעשה רוצים לבדוק האם:
הסתברות (פירוש-א | פסוק) > הסתברות (פירוש-ב | פסוק)
או להיפך.
כדי לחשב הסתברויות אלה, ניתן להיעזר בנוסחת בייס:
הסתברות (פירוש | פסוק) = הסתברות (פסוק | פירוש) * הסתברות (פירוש) / הסתברות (פסוק)
את הגורם האחרון - הסתברות (פסוק) - ניתן לצמצם, שכן אנחנו עוסקים באותו פסוק, ועבור כל הפירושים שנבדוק - הגורם הזה יהיה בדיוק אותו הדבר, ולכן הוא לא ישפיע על השאלה "איזה פירוש סביר יותר?".
נשארו לנו שני גורמים שצריך לחשב, עבור כל פירוש:
ככל שהמכפלה של שני גורמים אלה גדולה יותר, הפירוש סביר יותר. הנה שתי דוגמאות:
[הדוגמה מסתמכת על מאמר של הרב יהודה ברנדס ב"מגדים"]
יש שני פירושים עיקריים לסיפור:
נבדוק כל אחד מהגורמים, עבור כל אחד מהפירושים:
כדי לבדוק מהו הפירוש הסביר יותר, אנחנו צריכים להכפיל את שני הגורמים עבור כל פירוש, ולבדוק האם:
הסתברות (פסוק | פירוש-א) * הסתברות (פירוש-א) > הסתברות (פסוק | פירוש-ב) * הסתברות (פירוש-ב)
או להיפך;
עבור פירוש א, הגורם הימני גדול יותר; עבור פירוש ב, הגורם השמאלי גדול יותר; כדי לחשב במדוייק "מי מנצח", צריך לדעת במדוייק את כל ההסתברויות: אם נגלה שההסתברות להעלאה באוב היא מאד מאד מאד קטנה, כנראה נעדיף את פירוש ב; ואם נגלה שההסתברות להעלאה באוב היא רק מאד מאד קטנה, כנראה נעדיף את פירוש א...
חישוב ההסתברויות המדוייקות הוא משימה מאד קשה: צריך לעשות סטטיסטיקות על העלאה באוב, וכן על לשון המקרא (כמה פעמים כתוב במקרא שמישהו עושה משהו, כאשר הוא בעצם רק מעמיד פנים?); במקרים אחרים, ייתכן שצריך לדייק עוד יותר ולעשות סטטיסטיקות על מילים בודדות (כמה פעמים כתובה מילה כלשהי, כאשר הכוונה לבטא מסר כלשהו?); כל חישוב הוא נושא למחקר בפני עצמו.
בתיאור בניית המקדש נאמר (
מלכים א ה31): "
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת,
אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת; אַבְנֵי גָזִית
". נבחן שלושה פירושים למילים "אבנים יקרות":
שוב, עבור כל פירוש צריך לחשב את: הסתברות(פירוש|פסוק), ולשם כך צריך לחשב את שני הגורמים: הסתברות(פירוש), הסתברות(פסוק|פירוש). נבדוק כל גורם עבור כל אחד מהפירושים:
וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד ו אבן יְקָרָה..."
שימו לב לכיוון של ההסתברות המותנית! השאלה שצריך לשאול היא לא 'מה הפירוש הנפוץ יותר לביטוי אבן יקרה', אלא 'מה האופן המקובל יותר לבטא את המשמעות הנ"ל'!
שימו לב לכיוון של ההסתברות המותנית! השאלה שצריך לשאול היא לא 'מה הפירוש הנפוץ יותר למילה יקר', אלא 'מה האופן המקובל יותר לבטא את המשמעות 'כבד''!
שימו לב לכיוון של ההסתברות המותנית! השאלה שצריך לשאול היא לא 'מה הפירוש הנפוץ יותר למילה יקר', אלא 'מה האופן המקובל יותר לבטא את המשמעות 'בעל ערך רב'! לכן המאמר המובא בקישור אינו מהווה ראיה מספקת לנושא זה, אלא רק התחלה של מחקר בנושא.
מכאן נראה שפירוש ג הוא הסביר ביותר - המכפלה הסתברות(פסוק|פירוש-ג) * הסתברות(פירוש-ג) היא הגדולה ביותר.
אולם, גם כאשר לא מצליחים לחשב בדיוק מהו הפירוש הסביר יותר, עדיין יש טעם להציג את המחלוקות הפרשניות כנוסחאות הסתברותיות, כי הן מבהירות את נקודת המחלוקת בצורה מדוייקת יותר מאשר המושג המעורפל "פירוש דחוק".