מאת: אראל
איכה ב2: "
בִּלַּע ד' לא[וְלֹא] חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב, הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה; הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ.
"
ה'
בילע (השחית)
ולא חמל
את כל נאות הרועים בארץ
יעקב (ישראל);
הרס בעברתו (בכעסו) את הערים
המבוצרות בארץ
יהודה ; ואז
הגיע לירושלים עיר המלוכה, ושם הוריד עד
לארץ ,
חילל והשפיל את
הממלכה ואת
שריה .
1. לפי הפשט,
נאות יעקב הם שדות-המרעה בארץ ישראל, כמו בפסוקים נוספים:
ה' רועי... בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי";
וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל";
וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נות כְּרֹת רֹעִים וְגִדְרוֹת צֹאן": "
אל"ף נאות במקום ו"ו, כמו נות כרות רועים" ( אבן עזרא) .
ו
בילע = השחית והשמיד, כמו
הרס בצלע השניה.
2. ועל-דרך הסוד: "
בילע ה' - זהו לשון בליעה ממש, שהרי אמר אחר-כך 'הרס' והוא עניין אחר. והסוד הוא, שסילק מהם כל ניצוצות הקדושה כשהיו מקולקלים, ונבלעו בשורשם, אלא שעתיד להחזירם אליהם כשיהיו מתוקנים
"
(רמ"ד ואלי) .
נאות יעקב הם כל הדברים הנאים של עם ישראל - כל "ניצוצות הקדושה", הנבואה החכמה והשירה שלנו. והם לא נהרסו: ה' רק
בלע אותם, לקח אותם והעלים אותם מאיתנו כשקלקלנו את דרכינו, והוא שומר עליהם עבורנו עד שנתקן את דרכינו, ואז יחזיר אלינו את כולם.
3. וייתכן שהבליעה מתייחסת במיוחד לארון הקודש, שעליו נאמר ב
במדבר ד20: "
וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת
כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ
" (
פירוט): ארון הקודש
נבלע, נגנז במעמקי האדמה (אולי
מתחת להר הבית), כדי שהגויים לא יקחו אותו לעצמם. ולעתיד לבוא ה' יחזירם אלינו. ואמנם לעיני בשר נראה שה' בלע "ולא חמל", אולם למעשה יש כאן חמלה גדולה על ישראל.
1. הפסוק מתאר שלושה שלבים בהרס ישראל:
2. ועל-דרך הסוד, קודם
נבלעו
נאות יעקב - ניצוצות הקדושה הפנימיים (רק נבלעו ולא נהרסו), ואז נהרסו
מבצרי בת-יהודה החיצוניים
(רמ"ד ואלי) ; הפנימיות היא
הממלכה , והחיצוניות היא
השרים .
3. ויש שפירשו את הדברים בעין טובה: "
וגם הגדיל חסדו עמנו, שלא נגע תיכף בנפשות ישראל, רק שמקודם מה שבלע ולא חמל היה רק
את כל נאות יעקב, והרס הבתים והמבצרים , אולי ישובו; ומחמת שקירר כעסו בחורבן הבית, על-ידי-כך לא הגיע עונש לישראל, רק מה
שחילל ממלכה ושריה
"
(פלגי מים) .
הפועל
בילע נזכר גם ביחס לאדם הנרדף על-ידי אויביו הרוצים לטרפו,
תהלים לה25: "
אַל יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ, אַל יֹאמְרוּ
בִּלַּעֲנוּהוּ
"
הפועל
בילע נזכר גם במשמעות חיובית,
ישעיהו כה8: "
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ד' ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים
". ושם נאמר שה' יבלע את המוות
לנצח , בניגוד לפסוק שלנו שבו הבליעה היא זמנית
(רמ"ד ואלי) .