מאת: אראל
תהלים כד7: "
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
"
שאו (הרימו) את
ראשיכם ,
שערי הר הבית!
הינשאו (התרוממו)
פתחי בית המקדש, שבו ישכון ה'
לעולם !
ויבוא דרככם ארון ברית ה',
שהוא
מלך הכבוד !"
המשורר פונה אל השערים - שערי הר הבית או בית המקדש - ואומר להם "שאו את ראשיכם!".
1. ייתכן ששערי הר הבית היו שערי-הרמה - שערים שפותחים בהרמה כלפי מעלה. כשהמשורר התקרב לשערים עם ארון ברית ה', הוא אמר להם "
שערים! הרימו את
ראשיכם כדי שנוכל לעבור ולהיכנס!".
2.
נשיאת ראש הוא גם ביטוי המציין גדולה וכבוד. "
אתם,
שערי בית המקדש, הנה לכם יהיה
נשיאת והרמת
ראש וגדולה יתירה, כי ה' שהוא המלך אשר בו כל הכבוד הוא יבוא בכם לבית המקדש לשמוע אל הרנה ואל התפלה מן הבאים בו
"
(
מצודות) .
3. ועל-דרך הדרש, הפסוק מתאר אירוע שקרה בימי שלמה המלך, כשבא להכניס את ארון ה' לבית המקדש, "
ודבקו שערים זו בזו. אמר כ"ד רננות ולא נענה, עד שאמר (
דברי הימים ב ו') "אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך
"."
(
רש"י) .
עולם הוא
הסתר וגם נצח.
1. לפי הפשט,
פתחי עולם הם פתחי בית המקדש. ונקראו כך, "
כי המשכן לא היה קבוע במקום אחד אבל בית המקדש קבוע במקומו עד
עולם ; וכן נאמר "מכון לשבתך עולמים" (
מלכים ב ח')
".
(
מצודות) .
2. ומלבי"ם פירש, שהשערים בתחילת הפסוק הם שערי בית המקדש הגשמי, ו"
פתחי עולם " הם "
הפתחים שדרך שם נכנסים מעולם אל עולם, היינו
מעולם העליון אל
עולם התחתון
"
(
מלבי"ם) - הפתחים הרוחניים שדרכם ה' בא ושוכן בבית המקדש.
1. "
ויבוא מלך הכבוד - כי ה', שהוא המלך אשר בו כל הכבוד, הוא יבוא בכם לבית המקדש, לשמוע אל הרנה ואל התפלה מן הבאים בו
"
(
מצודות) .
2. "
ה' הוא
מלך על
הכבוד , שכל הכבוד הנמצא בבריאה הוא מלך עליה, כי הכל מאתו ומלכותו מושלת בכל כבוד.
"
(
מלבי"ם).