מאת: אראל
תהלים עט1: "
מִזְמוֹר לְאָסָף: אֱלֹהִים! בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ; שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים.
"
מזמור שחיבר
אסף , להודות לה' שלא כילה את עם ישראל גם בעת חורבן המקדש:
אלהים! באו גויים ופלשו
לנחלתך (ארץ ישראל);
טמאו בפסלי אלילים
את היכל קדשך (בית המקדש); הרסו את חומות ובתי
ירושלים והפכו אותם
לעיים (גלים) של אבנים -
הפרק מדבר על חורבן בית המקדש. וחכמי המדרש שאלו מדוע הוא נקרא מזמור - היה ראוי לקרוא לו קינה? והסבירו על-פי
איכה ד11: "
כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ; וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ
": ה' כילה "
חמתו על עצים ועל האבנים, ולא עשה כליה בבניו
"
(
רש"י) . "
משל למלך שעשה בית חופה לבנו וסיידה וכיידה וציירה, ויצא בנו לתרבות רעה. מיד עלה המלך לחופה וקרע את הוילאות ושיבר את הקנים. ונטל פדגוג שלו איבוב של קנים והיה מזמר. אמרו לו: המלך הפך חופתו של בנו ואת יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני שהפך חופתו של בנו ולא שפך חמתו על בנו. כך אמרו לאסף הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל
"
(
איכה רבה ד יד) .
בימים אלה, בין פורים לפסח ה'תשפ"ו, אנחנו רואים בעינינו איך ה' "שופך חמתו על עצים ואבנים". אנחנו סופגים כמויות עצומות של טילים שיורים עלינו ממשיכי דרכו של המן השולטים בפרס, והם גורמים הרס עצום לבתים, אבל רק מעט מאד פגיעות בנפש. ואמנם יש לזמר ולשבח את ה' על הניסים הגדולים, אבל יחד עם זה לזכור שיש כאן חמה. חמה של ה' שנשפכת על העצים והאבנים היקרים של ארץ ישראל. ויש להקים בהקדם ועדת חקירה רוחנית.
נחלתך - בלשון המקרא נחלת ה' היא ארץ ישראל או עם ישראל; בפסוקנו כנראה הכוונה לארץ ישראל.
עיים - גלי אבנים; מה שנשאר מבית אחרי שהורסים אותו. וכן ב
מיכה א6: "
וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן
לְעִי הַשָּׂדֶה , לְמַטָּעֵי כָרֶם; וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ, וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה
"
(
מלבי"ם,
מצודות) .
הפסוק מדבר על שלושה שלבים בחורבן:
א. באו גויים בנחלתך - גויים פלשו לארץ ישראל;
ב. טמאו את היכל קדשך - הכניסו פסלי אלילים לבית המקדש;
ג. שמו את ירושלים לעיים - הרסו את בתי ירושלים והפכו אותם לגלי אבנים.