קוד: רשימת שאלות תמיהה בלי ה השאלה בתנ"ך
סוג: דקדוק
מאת: מחברים שונים
אל: פורום נח"ת, עצור כאן חושבים
אני מתכוון לפסוקים חסרי מילת שאלה וחסרי ה' הידיעה. דהיינו, פסוק שאם לא היינו מבינים בצורה נכונה את כוונתו היינו קוראים כמשפט חיווי (משפט עם נקודה בסופו).
לצורך העניין, אם המשפט פותח באות ה"א (ואפילו ה"א הידיעה) פסוק זה אינו עונה לדרישותיי.
תודה רבה על ההענות הרבה לעזרה.
יהודה ב21:52:42 15.07.2003: מצאתי כבר למעלה ממאה דוגמאות לשאלות מסוג זה, ובלי נדר, אשתדל לפרסם את כל המקרים הללו (אל תצפו שזה יקרה בתקופה הקרובה).
תודה רבה
צביה:
ואתה תינצל? -רבשקה
ואני אלך אל ביתי לאכול ולשתות...?
אבל בעצם נראה לי שזה לא כל כך חכמה למצוא דוגמאות עם ו החיבור קודם, אם תסתכלו על הדוגמאות עד עכשיו חלק נכבד מאד מתחיל ב-ו'. וזה מהסיבה הפשוטה שה השאלה נשמטת כשאמור לבוא ו לפניה.
או שאולי למישהו יש דוגמא נגדית? - כלומר שאלה שמתחילה ב-'וה...'?
היללבןשחר 1/5/2006: ישנם פסוקים בתנ"ך בהם הפסוק יכול להקרא כשאלה גם ללא מילת שאלה (מי, מה, ה' השאלה וכו')
למשל:
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"
הפירוש המקובל הוא שעל בני ישראל לשתוק וה' יושיע אותם. ("ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון.")
אבל יש גם פירוש שמפרש: "ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון?" כלומר שתפקיד בני ישראל הוא להתפלל לה' בשעת המלחמה.
יש מקרים בהם לפי ההקשר ברור אם הפסוק צריך להיות בשאלה, אך לפי הדקדוק הוא יכול להקרא גם כמשפט חיווי:
"וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה"
בו ברור שה' לא ישמיד את נינוה, על פי ההקשר.
א. האם תוכלו למצוא עוד דוגמות כאלו?
ב. האם אפשר למצוא מאפיינים יחודיים על פיהם אפשר לזהות פסוקים כאלו בלי הבנת כל ההקשר הסיפורי?
מואדיב:
התנ"ך מלא בפסוקים שניתן להוסיף להם סימן שאלה בשרירות לב.
למשל:
בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ?
והארץ היתה תוהו ובוהו?
וכן הלאה.
(או לשיטתך, וכן הלאה? )
chouteng: יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך.
האם זה בקשה או הודאה? לפי ההקשר זה כנראה בקשה.
היללבןשחר: מואדיב
האם על פי ההקשר הם משפטי שאלה? לי נראה שלא, אבל אשמח אם תאיר את עיני.
chouteng
בכל מקרה הפסוק אינו שאלה במובן של תמיהה.
אראלסגל: אחד הפירושים לפסוק "כי האדם עץ השדה" הוא שמדובר בתמיהה ("אמנם אדם הוא עץ השדה לבוא מפניך
במצור?!").
אראל:
זכריה ח6: "
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם - גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת!
",
ע"פ ריה"ל.