מאמר חדש על: אלוהים אינו יחיד (האם נמצאה הוכחה ל'שילוש הקדוש'?)

מאת: חיים

אל: haimsublqlq @ gmail.com

נכתב ב: 23:44:29 24.08.2020, כתוספת/תגובה ל: הוספת מאמר חדש

השנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים, מעמד הר סיני שבמהלכו עולה משה להביא את שני לוחות האבנים אשר נכתבו באצבע אלוהים.
לתימהוננו עם ישראל אשר לפני כחודש ועשרה ימים שמע את הדיבר "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי" - הוא אותו העם שמחליט לבנות לו עגל מסכה מזהב, ולכפור באלוהים.

משה שברגע צער שבר את הלוחות הראשונות מרוב כעס וקנאה לאלוהים, הולך לבקש כפרה מאלוהים עבור עם ישראל.
כך אומר משה אל האלוהים (שמות פרק לב):

"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר: אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם, אֱלֹהֵי זָהָב: וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: מִי אֲשֶׁר חָטָא-לִי, אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי: וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת-הָעָם, אֶל אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ--הִנֵּה מַלְאָכִי, יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ; וּבְיוֹם פָּקְדִי, וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם. "

משה מוכן שאלוהים ימחה את שמו מספרו(ספר התורה, או ספר אחר שלא ידוע לנו היום) העיקר שישא את החטא של בני ישראל.
הכוונה ב"לשאת את החטא" היא שבמקום שעם ישראל הוא שישא את החטא לאורך כל חייו, אלוהים ייקח עונש זה במקומו.
אלוהים לא מסכים לכך, ואומר למשה "ההבטחה שלי על המלאך שיכניע את כנען(שמות כג כ) לא תופר! אך דע לך שיבוא היום בו אפקוד את העם על החטא שלהם"

-------

לאחר החטא, ולאחר שמשה נוטה את אוהל מועד מחוץ למחנה. ופונה אל יהוה:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי, אֵת אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח עִמִּי; וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְגַם-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. "
"וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ; וּרְאֵה, כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה"

משה פונה אל יהוה ומביע את רגשותיו לפניו. הוא אומר ליהוה : "אתה כל הזמן אומר לי לקרב את העם לעלות אל ארץ כנען. אבל כלל לא אמרת לי מי הוא זה שילך לפניי!
רק אמרת לי שמלאך ילך לפניי, אך מיהו המלאך הזה?! וגם אתה אמרת לי במעמד הסנה הבוער כי התגלתה אלי בשם יהוה (שמות פרק ו) וגם מצאתי חן בעינך!
ועתה אני מבקש ממך שהפעם תודיע לי במפורש מהו דרכך, על מנת שאדע ואוכל להדריך היטב את בני ישראל ובכך תראה כי הגוי הזה(בני ישראל) הם עמך/עימך!"

יהוה עונה לו:
" וַיֹּאמַר [יהוה]: פָּנַי יֵלֵכוּ, וַהֲנִחֹתִי לָךְ"

יהוה עונה לשאלה מיהו המלאך אשר ילך לפני משה. התשובה היא שהמלאך אשר ידריך את עם ישראל הוא יהוה עצמו!
איך יהוה יכול להיות מלאך(שליח) של עצמו? יתברר בהמשך.

משה מגיב :
"וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, כִּי-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ
הֲלוֹא, בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ; וְנִפְלִינוּ, אֲנִי וְעַמְּךָ, מִכָּל-הָעָם, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. "

משה אומר ליהוה שבגלל שאם אין באמת פניו הולכים עם בני ישראל, אל יתן למישהו אחר להוביל. לכן משה מבקש ראיה לכך שיהוה עצמו הוא "ההולך עמכם"
שהרי אם עד כה יהוה הוא שדאג להבדיל בין עם ישראל לשאר העמים, מה יהיה אם הוא לא ילך לפנינו יותר?

יהוה עונה למשה :
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה: כִּי-מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם. "

יהוה מסכים לדברי משה והוא מתכוון לתת לו הוכחה לכך שהוא עצמו יוביל את עם ישראל.

------

מכאן העסק מתחיל להסתבך. משה מעז לבקש מיהוה להראות לו את כבודו!
הכוונה במושג "כבוד יהוה" הוא שאין כבוד יותר גדול ממנו! - משה לא יזכה לראות את כבודו של יהוה אלא רק את האחור שלו...

" וַיֹּאמַר [משה]: הַרְאֵנִי נָא, אֶת-כְּבֹדֶךָ. "

" וַיֹּאמֶר [יהוה]: אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ, וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה, לְפָנֶיךָ; וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

יהוה מדבר בלשון מוזרה מאוד, הוא מודיע למשה שהוא אכן יעביר על פניו את כל טובו. אך לאחר מכן הוא אומר שבנוסף הוא יקרא(ידבר בקול) בשם "יהוה" תוך כדי המעבר!
ואז הוא ירחם ויחון את מי שראוי לכך.

כרגע לא מובן מדוע יהוה צריך לקרוא בשם עצמו.. זאת יתברר בהמשך.

"וַיֹּאמֶר[יהוה]: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי: כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי"

יהוה אומר למשה שהוא לא יוכל לראות את פניו של כבוד יהוה לעולם. כי לא יראה אותי האדם וחי(לדעתי הכוונה להאדם בפרט וכל החי ככלל שאין כל יצור בעולם שיכול לראות אותו).
שימו לב כל הפסוקים הנל יהוה מדבר בגוף ראשון. כלומר יהוה עצמו אומר שלא ניתן לראות את פניו אבל מצד שני הוא כן נפגש עם משה פנים מול פנים!
הסתירה הנ"ל תבאר במפורש עוד כמה פסוקים.

-----

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי; וְנִצַּבְתָּ, עַל-הַצּוּר. לג,כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר; וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, עַד-עָבְרִי. לג,כג וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ. "

עתה יהוה קובע עם משה פגישה, בה יעביר את כל טובו וכבודו על פניו ויוכיח לו כי הוא זה שיוביל את עם ישראל.
הוא קובע איתו על הצור. בתוך הצור יש מעין מערה עם 2 פתחים בה משה יהיה. וכבוד יהוה יכנס לתוך המערה ויעבור על פני משה.
אך! דבר מוזר נאמר כאן, לפני שיהוה יעבור על פניו, הוא יסתיר עם כף ידו את עיני משה על מנת שלא יוכל לראות את פניו! אלא רק את אחוריו..

ישנה כאן כמה תהיות:
1. מה ההבדל בין יהוה הדובר עם משה זה עתה, ואף נראה אליו פנים אל פנים, לבין כבוד יהוה שאין לראות את פניו? שכן גם יהוה וגם כבוד יהוה מתוארים באופן מובהק כאותו אחד??
2.יהוה מתאר שהוא ומשה יפגשו על הצור, ויהוה בעצמו יקח את משה אל תוך הנקרה ויכסה את עיניו עם כף ידו. איך במקביל הוא גם יעבור על פני משה?

התהיות יתבהרו בהמשך.

------

לאחר דו השיח בין משה ליהוה, משה מתבקש לפסול עוד פעם 2 לוחות על מנת שאלוהים יכתוב עליהם שוב את עשרת הדברים.
בנוסף מצווה יהוה את משה להיות עירני בבוקר ולעלות אל הר סיני ולהתייצב שם - שמה יתקיים הפגישה בין יהוה למשה כפי שהובטח.

משה עושה זאת :
"וַיִּפְסֹל [משה] שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל-הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים"

משה עתה נמצא לבד על ההר. עד ש:
" וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, יְהוָה"

יהוה יורד בענן אל משה וממש מתייצב עימו. הביטוי להתיצב עמו הוא ממש להיות לידו!
יהוה מקיים את דבריו כפי שהבטיח בשמות לג,יט באומרו "וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה, לְפָנֶיךָ". והוא אכן קורא בקול את השם "יהוה"!

ואז קורה הדבר התמוה מכל שמסביר בעצם את כל התהיות שלנו!

"וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.
וַיְמַהֵר, מֹשֶׁה; וַיִּקֹּד אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ"

שימו לב ודקדקו היטב בפסוקים!
לאחר שיהוה הניצב עם משה קורא בשמו של יהוה (כלומר בעצם קורא לו עצמו) ,
עובר יהוה על פניו של משה! כפי שהובטח לו שכבוד יהוה יעבור על פני משה.

לאחר מכן מתואר מה שנקרא בפינו 13 מידות של הקב"ה. אך האם באמת אתם מבינים את הפסוקים?

שימו לב היטב לפיסוק שלי:

"וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא יְהוָה : 'יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.'"

על פי המתואר לאחר שיהוה עובר על פני משה, אותו יהוה שהתייצב עם משה קורא בקול גדול : "יהוה הוא אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד וכו'"

לאחר מכן כבוד יהוה מסיים לעבור על פני משה ומשה :
"וַיְמַהֵר, מֹשֶׁה; וַיִּקֹּד אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ"
ומכאן הוא כבר לא פונה אל יהוה בתואר יהוה אלא בתואר אדוני ברבים.

-----

על פי המתואר אנחנו רואים שני יהוה שנחשבים לאחד! יהוה אחד שהוא הנגלה אל העולם ויהוה שני שהוא נסתר מן העולם ואין איש וחי יכולים לראות אותו.
על מנת שנעשה סדר בדברים באו נקרא ליהוה האחד "יהוה" וליהוה השני נקרא "אל-עליון".

וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, אל-עליון. וַיַּעֲבֹר אל-עליון עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה: 'אל-עליון, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים. ' לד,ח וַיְמַהֵר, מֹשֶׁה; וַיִּקֹּד אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ.

יהוה בא ללמד את משה ש"אל-עליון" הוא אכן רחום וחנון, אך! הוא לא ינקה את העון של חטא העגל כפי שמשה מבקש, להפך, הוא יפקוד את העוון הזה לדורות!
ואכן חטא העגל הוא הסיבה לחטא ירבעם בן נבט והוא הסיבה לחורבן בית ראשון, והכל מתחבר היטב!

אין ספק בכך שיהוה האחד ויהוה השני הם אותו אחד. אך אין ספק גם מהפסוקים שהם אינם אותו אחד.
וזה לדעתי מתחבר ומסביר היטב את השילוש הקדוש של הנצרות (ואני אינני נוצרי ועל כן אני לא מקובע ל'שילוש') -
שהאב הוא יהוה והבן הוא יהוה אך האב אינו הבן והבן אינו האב.
המדבר אם יהוה מדבר במקביל עם כבוד יהוה כי הם אותו אחד.
אך יהוה נפרד מכבוד יהוה.

וזה אכן מסתדר עם ישוע ואלוהים. ישוע הוא הבן של אלוהים, כלומר הוא חלק בלתי נפרד ממנו, אך ישוע לא שווה אלוהים האב.
ואכן תיאוריה זו נאמרה על ידי יוחנן :

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. 2 הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים. 3 הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה. "(הבשורה על פי יוחנן א א)

וגם זה מסתדר עם כל הפעמים שהתואר "מלאך יהוה" מתואר כאלוהים. שכן יתכן שאלוהים הבן הוא שליח של אלוהים האב וכדומה.

-----

לאחר כל זה, יהוה מנבא שוב על המלאך שילווה את עם ישראל בכניסתם לארץ, אך הפעם כפי שהוא הבטיח למשה הוא מבטיח במפורש שהוא זה המלאך המדובר:
השווה בין שמות כג כ לשמות לד י.

אשמח לשמוע את דעתכם , האם באמת נמצאה כאן ראיה שהופך את "השילוש הקדוש" ללגיטימי יותר??

מאמר חדש על: אלוהים אינו יחיד (האם נמצאה הוכחה ל'שילוש הקדוש'?)

תגובות