קוד: ביאור:חבקוק א17 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
חבקוק א17: "
הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ, וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל!
"
הה! על כן - כיוון שהוא מצליח כל-כך - הוא מרוקן את החרם (המלכודת) מהדגים שתפס בה - מרוקן את הארצות שכבש מיושביהן; ותמיד , בלי לנוח לרגע, הוא פונה לכבוש ולהרוג גויים נוספים, בלי כל חמלה ורחמים!
1. בדרך-כלל האות ה בראש משפט מבטאת תמיהה - "האמנם?!". הנביא פונה אל ה' בתמיהה שיש בה תלונה:
על כן - על כל פשעי המלחמה של בבל, שתוארו בפסוקים הקודמים - האמנם תתן לו להמשיך במעשיו
תמיד ?! האם תאפשר לו
להריק את
חרמו - לרוקן (להגלות) את כל התושבים מהארצות שכבש?! האם תתן לו תמיד להמשיך
להרוג גויים בלי חמלה?! "
מסיים תמיהתו, אחר שאתה למשפט שמתו, ושעל ידו יוכר כחך להעניש את הרשעים, והוא לא כן ידמה,
רק מיחס הכל אל כחו ומכלה ומאבד רבים; ואם-כן, הכי
העל כן יריק חרמו? ! - וכי לתכלית זה ראוי שיצוד גוים רבים ושתמיד לא יחמול להרוג גוים?!
"
(
מלבי"ם) .
2. אולם לפעמים האות ה באה להדגשה, ונקראת "תמיהה המתקיימת" - כמו המילה "אכן", כמו
שמואל א ב27: "
כֹּה אָמַר ה':
הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה
",
שמואל ב טו27: "
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן:
הֲרוֹאֶה אַתָּה, שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם
"
(
רש"י, וכן דעת מקרא) . וייתכן שזו קיצור של קריאת-צער, כמו ב
יחזקאל ל2: "
הֵילִילוּ,
הָהּ לַיּוֹם!
". הנביא קורא בצער: "
הה! הרשע לא מפסיק! כמו דייג, המרוקן את המלכודת ומייד זורק אותה שוב כדי לדוג דגים נוספים - כך מלך בבל, מרוקן את הארצות שכבש ע"י הגליית כל תושביהן, ומייד רץ ופונה לכיבושים נוספים,
להרוג גויים נוספים. ואין לו כל חמלה!"
1.
יריק מלשון יתחמש בנשק, כמו
תהלים לה3: "
וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי
",
בראשית יד14: "
וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ
". הוא מתחמש בחרם - מלכודת-הדגים, כדי שיוכל להמשיך להרוג
(
רש"י) .
2.
יריק מלשון ירוקן, כמו
בראשית מב35: "
וַיְהִי הֵם
מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
": "
ומצייר אותו כצייד
שמריק ומשליך הדגים הנמצאים
בחרמו כדי שיצוד אחרים; כן
יריק ויהרוג את השבי והמלקוח שנפל בידו כדי שיצוד גוים אחרים ויושיבם תחתם, ולכן
יהרוג גוים תמיד כדי להושיב אחרים תחתיהם
"
(
מלבי"ם) .
3.
יריק מלשון ירוקן, אבל בתמיהה: "
וכי בהיות כן
ירוקן את חרמו לשלח את הנלכדים בה?! רוצה לומר: וכי כשרואה הצלחתו ינחם על מעשיו למנוע חרבו מדם?! הלא באמת לא כן היא, כי אדרבה, יאחז דרכו
ויתמיד להרוג הגויים ולא יחמול עליהם
"
(
מצודות) .
מידע נוסף על משמעות הפועל חמל, וההבדל בינו לפעלים דומים.
ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה'.