בראשית ל

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל-יעקב הבה-לי בנים ואם-אין מתה אנכי. 2 ויחר-אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר-מנע ממך פרי-בטן. 3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על-ברכי ואבנה גם-אנכי ממנה. 4 ותתן-לו את-בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב. 5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן. 6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן-לי בן על-כן קראה שמו דן. 7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב. 8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם-אחתי גם-יכלתי ותקרא שמו נפתלי. 9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את-זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה. 10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן. 11 ותאמר לאה בגד ותקרא את-שמו גד. 12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב. 13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את-שמו אשר. 14 וילך ראובן בימי קציר-חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל-לאה אמו ותאמר רחל אל-לאה תני-נא לי מדודאי בנך. 15 ותאמר לה המעט קחתך את-אישי ולקחת גם את-דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך. 16 ויבא יעקב מן-השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא. 17 וישמע אלהים אל-לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי. 18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר-נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר. 19 ותהר עוד לאה ותלד בן-ששי ליעקב. 20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי-ילדתי לו ששה בנים ותקרא את-שמו זבלון. 21 ואחר ילדה בת ותקרא את-שמה דינה. 22 ויזכר אלהים את-רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את-רחמה. 23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את-חרפתי. 24 ותקרא את-שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר. 25 ויהי כאשר ילדה רחל את-יוסף ויאמר יעקב אל-לבן שלחני ואלכה אל-מקומי ולארצי. 26 תנה את-נשי ואת-ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את-עבדתי אשר עבדתיך. 27 ויאמר אליו לבן אם-נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך. 28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה. 29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר-היה מקנך אתי. 30 כי מעט אשר-היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם-אנכי לביתי. 31 ויאמר מה אתן-לך ויאמר יעקב לא-תתן-לי מאומה אם-תעשה-לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר. 32 אעבר בכל-צאנך היום הסר משם כל-שה נקד וטלוא וכל-שה-חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי. 33 וענתה-בי צדקתי ביום מחר כי-תבוא על-שכרי לפניך כל אשר-איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי. 34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך. 35 ויסר ביום ההוא את-התישים העקדים והטלאים ואת כל-העזים הנקדות והטלאת כל אשר-לבן בו וכל-חום בכשבים ויתן ביד-בניו. 36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את-צאן לבן הנותרת. 37 ויקח-לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על-המקלות. 38 ויצג את-המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות. 39 ויחמו הצאן אל-המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים. 40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל-עקד וכל-חום בצאן לבן וישת-לו עדרים לבדו ולא שתם על-צאן לבן. 41 והיה בכל-יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את-המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות. 42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב. 43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי-לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים.