שמות ה

1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל-פרעה כה-אמר יהוה אלהי ישראל שלח את-עמי ויחגו לי במדבר. 2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את-ישראל לא ידעתי את-יהוה וגם את-ישראל לא אשלח. 3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן-יפגענו בדבר או בחרב. 4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את-העם ממעשיו לכו לסבלתיכם. 5 ויאמר פרעה הן-רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם. 6 ויצו פרעה ביום ההוא את-הנגשים בעם ואת-שטריו לאמר. 7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן. 8 ואת-מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי-נרפים הם על-כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו. 9 תכבד העבדה על-האנשים ויעשו-בה ואל-ישעו בדברי-שקר. 10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל-העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן. 11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר. 12 ויפץ העם בכל-ארץ מצרים לקשש קש לתבן. 13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר-יום ביומו כאשר בהיות התבן. 14 ויכו שטרי בני ישראל אשר-שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם-תמול גם-היום. 15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל-פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך. 16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך. 17 ויאמר נרפים אתם נרפים על-כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה. 18 ועתה לכו עבדו ותבן לא-ינתן לכם ותכן לבנים תתנו. 19 ויראו שטרי בני-ישראל אתם ברע לאמר לא-תגרעו מלבניכם דבר-יום ביומו. 20 ויפגעו את-משה ואת-אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה. 21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו. 22 וישב משה אל-יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. 23 ומאז באתי אל-פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא-הצלת את-עמך.