שמות י

1 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה כי-אני הכבדתי את-לבו ואת-לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו. 2 ולמען תספר באזני בנך ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת-אתתי אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני יהוה. 3 ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויאמרו אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים עד-מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני. 4 כי אם-מאן אתה לשלח את-עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך. 5 וכסה את-עין הארץ ולא יוכל לראת את-הארץ ואכל את-יתר הפלטה הנשארת לכם מן-הברד ואכל את-כל-העץ הצמח לכם מן-השדה. 6 ומלאו בתיך ובתי כל-עבדיך ובתי כל-מצרים אשר לא-ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על-האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה. 7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד-מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את-האנשים ויעבדו את-יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים. 8 ויושב את-משה ואת-אהרן אל-פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את-יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים. 9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג-יהוה לנו. 10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת-טפכם ראו כי רעה נגד פניכם. 11 לא כן לכו-נא הגברים ועבדו את-יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה.

12 ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-ארץ מצרים בארבה ויעל על-ארץ מצרים ויאכל את-כל-עשב הארץ את כל-אשר השאיר הברד. 13 ויט משה את-מטהו על-ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל-היום ההוא וכל-הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את-הארבה. 14 ויעל הארבה על כל-ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא-היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה-כן. 15 ויכס את-עין כל-הארץ ותחשך הארץ ויאכל את-כל-עשב הארץ ואת כל-פרי העץ אשר הותיר הברד ולא-נותר כל-ירק בעץ ובעשב השדה בכל-ארץ מצרים. 16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם. 17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את-המות הזה. 18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל-יהוה. 19 ויהפך יהוה רוח-ים חזק מאד וישא את-הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. 20 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל.

21 ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-השמים ויהי חשך על-ארץ מצרים וימש חשך. 22 ויט משה את-ידו על-השמים ויהי חשך-אפלה בכל-ארץ מצרים שלשת ימים. 23 לא-ראו איש את-אחיו ולא-קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל-בני ישראל היה אור במושבתם. 24 ויקרא פרעה אל-משה ויאמר לכו עבדו את-יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם-טפכם ילך עמכם. 25 ויאמר משה גם-אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו. 26 וגם-מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את-יהוה אלהינו ואנחנו לא-נדע מה-נעבד את-יהוה עד-באנו שמה. 27 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא אבה לשלחם. 28 ויאמר-לו פרעה לך מעלי השמר לך אל-תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות. 29 ויאמר משה כן דברת לא-אסף עוד ראות פניך.