במדבר לה

1 וידבר יהוה אל-משה בערבת מואב על-ירדן ירחו לאמר. 2 צו את-בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים. 3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם. 4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. 5 ומדתם מחוץ לעיר את-פאת-קדמה אלפים באמה ואת-פאת-נגב אלפים באמה ואת-פאת-ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים. 6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש-ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר. 7 כל-הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת-מגרשיהן. 8 והערים אשר תתנו מאחזת בני-ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים.

9 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 10 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את-הירדן ארצה כנען. 11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה-נפש בשגגה. 12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד-עמדו לפני העדה למשפט. 13 והערים אשר תתנו שש-ערי מקלט תהיינה לכם. 14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה. 15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש-הערים האלה למקלט לנוס שמה כל-מכה-נפש בשגגה. 16 ואם-בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. 17 ואם באבן יד אשר-ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. 18 או בכלי עץ-יד אשר-ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח. 19 גאל הדם הוא ימית את-הרצח בפגעו-בו הוא ימתנו. 20 ואם-בשנאה יהדפנו או-השליך עליו בצדיה וימת. 21 או באיבה הכהו בידו וימת מות-יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את-הרצח בפגעו-בו. 22 ואם-בפתע בלא-איבה הדפו או-השליך עליו כל-כלי בלא צדיה. 23 או בכל-אבן אשר-ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא-אויב לו ולא מבקש רעתו. 24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה. 25 והצילו העדה את-הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה וישב בה עד-מות הכהן הגדל אשר-משח אתו בשמן הקדש. 26 ואם-יצא יצא הרצח את-גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה. 27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את-הרצח אין לו דם. 28 כי בעיר מקלטו ישב עד-מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל-ארץ אחזתו. 29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם. 30 כל-מכה-נפש לפי עדים ירצח את-הרצח ועד אחד לא-יענה בנפש למות. 31 ולא-תקחו כפר לנפש רצח אשר-הוא רשע למות כי-מות יומת. 32 ולא-תקחו כפר לנוס אל-עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד-מות הכהן. 33 ולא-תחניפו את-הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את-הארץ ולארץ לא-יכפר לדם אשר שפך-בה כי-אם בדם שפכו. 34 ולא תטמא את-הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל.