דברים כא

1 כי-ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו. 2 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל-הערים אשר סביבת החלל. 3 והיה העיר הקרבה אל-החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא-עבד בה אשר לא-משכה בעל. 4 והורדו זקני העיר ההוא את-העגלה אל-נחל איתן אשר לא-יעבד בו ולא יזרע וערפו-שם את-העגלה בנחל. 5 ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל-פיהם יהיה כל-ריב וכל-נגע. 6 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל-החלל ירחצו את-ידיהם על-העגלה הערופה בנחל. 7 וענו ואמרו ידינו לא שפכה את-הדם הזה ועינינו לא ראו. 8 כפר לעמך ישראל אשר-פדית יהוה ואל-תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם. 9 ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי-תעשה הישר בעיני יהוה.

10 כי-תצא למלחמה על-איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו. 11 וראית בשביה אשת יפת-תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. 12 והבאתה אל-תוך ביתך וגלחה את-ראשה ועשתה את-צפרניה. 13 והסירה את-שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את-אביה ואת-אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה. 14 והיה אם-לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא-תמכרנה בכסף לא-תתעמר בה תחת אשר עניתה.

15 כי-תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו-לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה. 16 והיה ביום הנחילו את-בניו את אשר-יהיה לו לא יוכל לבכר את-בן-האהובה על-פני בן-השנואה הבכר. 17 כי את-הבכר בן-השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר-ימצא לו כי-הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה.

18 כי-יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם. 19 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל-זקני עירו ואל-שער מקמו. 20 ואמרו אל-זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא. 21 ורגמהו כל-אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל-ישראל ישמעו ויראו.

22 וכי-יהיה באיש חטא משפט-מות והומת ותלית אתו על-עץ. 23 לא-תלין נבלתו על-העץ כי-קבור תקברנו ביום ההוא כי-קללת אלהים תלוי ולא תטמא את-אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה.