שמואל ב יח

1 ויפקד דוד את-העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות. 2 וישלח דוד את-העם השלשית ביד-יואב והשלשית ביד אבישי בן-צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל-העם יצא אצא גם-אני עמכם. 3 ויאמר העם לא תצא כי אם-נס ננוס לא-ישימו אלינו לב ואם-ימתו חצינו לא-ישימו אלינו לב כי-עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי-תהיה-לנו מעיר לעזיר.

4 ויאמר אליהם המלך אשר-ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל-יד השער וכל-העם יצאו למאות ולאלפים. 5 ויצו המלך את-יואב ואת-אבישי ואת-אתי לאמר לאט-לי לנער לאבשלום וכל-העם שמעו בצות המלך את-כל-השרים על-דבר אבשלום. 6 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים. 7 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי-שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף. 8 ותהי-שם המלחמה נפצית על-פני כל-הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא. 9 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על-הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר-תחתיו עבר. 10 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את-אבשלם תלוי באלה. 11 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא-הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת. 12 ויאמר האיש אל-יואב ולא אנכי שקל על-כפי אלף כסף לא-אשלח ידי אל-בן-המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת-אבישי ואת-אתי לאמר שמרו-מי בנער באבשלום. 13 או-עשיתי בנפשו שקר וכל-דבר לא-יכחד מן-המלך ואתה תתיצב מנגד. 14 ויאמר יואב לא-כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה. 15 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את-אבשלום וימיתהו. 16 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי-חשך יואב את-העם. 17 ויקחו את-אבשלום וישליכו אתו ביער אל-הפחת הגדול ויצבו עליו גל-אבנים גדול מאד וכל-ישראל נסו איש לאהלו. 18 ואבשלם לקח ויצב-לו בחיו את-מצבת אשר בעמק-המלך כי אמר אין-לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על-שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה.

19 ואחימעץ בן-צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את-המלך כי-שפטו יהוה מיד איביו. 20 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על- בן-המלך מת. 21 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ. 22 ויסף עוד אחימעץ בן-צדוק ויאמר אל-יואב ויהי מה ארצה-נא גם-אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה-זה אתה רץ בני ולכה אין-בשורה מצאת. 23 ויהי-מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את-הכושי. 24 ודוד יושב בין-שני השערים וילך הצפה אל-גג השער אל-החומה וישא את-עיניו וירא והנה-איש רץ לבדו. 25 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם-לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב. 26 וירא הצפה איש-אחר רץ ויקרא הצפה אל-השער ויאמר הנה-איש רץ לבדו ויאמר המלך גם-זה מבשר. 27 ויאמר הצפה אני ראה את-מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן-צדוק ויאמר המלך איש-טוב זה ואל-בשורה טובה יבוא. 28 ויקרא אחימעץ ויאמר אל-המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את-האנשים אשר-נשאו את-ידם באדני המלך.

29 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את-עבד המלך יואב ואת-עבדך ולא ידעתי מה. 30 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד. 31 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי-שפטך יהוה היום מיד כל-הקמים עליך.

32 ויאמר המלך אל-הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר-קמו עליך לרעה.