מלכים א יג

1 והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל-בית-אל וירבעם עמד על-המזבח להקטיר. 2 ויקרא על-המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה-בן נולד לבית-דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את-כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך. 3 ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר-עליו. 4 ויהי כשמע המלך את-דבר איש-האלהים אשר קרא על-המזבח בבית-אל וישלח ירבעם את-ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו. 5 והמזבח נקרע וישפך הדשן מן-המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה. 6 ויען המלך ויאמר אל-איש האלהים חל-נא את-פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש-האלהים את-פני יהוה ותשב יד-המלך אליו ותהי כבראשנה. 7 וידבר המלך אל-איש האלהים באה-אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת. 8 ויאמר איש-האלהים אל-המלך אם-תתן-לי את-חצי ביתך לא אבא עמך ולא-אכל לחם ולא אשתה-מים במקום הזה. 9 כי-כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא-תאכל לחם ולא תשתה-מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת. 10 וילך בדרך אחר ולא-שב בדרך אשר בא בה אל-בית-אל.

11 ונביא אחד זקן ישב בבית-אל ויבוא בנו ויספר-לו את-כל-המעשה אשר-עשה איש-האלהים היום בבית-אל את-הדברים אשר דבר אל-המלך ויספרום לאביהם. 12 וידבר אלהם אביהם אי-זה הדרך הלך ויראו בניו את-הדרך אשר הלך איש האלהים אשר-בא מיהודה. 13 ויאמר אל-בניו חבשו-לי החמור ויחבשו-לו החמור וירכב עליו. 14 וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש-האלהים אשר-באת מיהודה ויאמר אני. 15 ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם. 16 ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא-אכל לחם ולא-אשתה אתך מים במקום הזה. 17 כי-דבר אלי בדבר יהוה לא-תאכל לחם ולא-תשתה שם מים לא-תשוב ללכת בדרך אשר-הלכת בה. 18 ויאמר לו גם-אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל-ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו. 19 וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים. 20 ויהי הם ישבים אל-השלחן ויהי דבר-יהוה אל-הנביא אשר השיבו. 21 ויקרא אל-איש האלהים אשר-בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את-המצוה אשר צוך יהוה אלהיך. 22 ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל-תאכל לחם ואל-תשת מים לא-תבוא נבלתך אל-קבר אבתיך. 23 ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש-לו החמור לנביא אשר השיבו. 24 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה. 25 והנה אנשים עברים ויראו את-הנבלה משלכת בדרך ואת-האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה. 26 וישמע הנביא אשר השיבו מן-הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את-פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר-לו. 27 וידבר אל-בניו לאמר חבשו-לי את-החמור ויחבשו. 28 וילך וימצא את-נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא-אכל האריה את-הנבלה ולא שבר את-החמור. 29 וישא הנביא את-נבלת איש-האלהים וינחהו אל-החמור וישיבהו ויבא אל-עיר הנביא הזקן לספד ולקברו. 30 וינח את-נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי. 31 ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל-בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את-עצמתי. 32 כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על-המזבח אשר בבית-אל ועל כל-בתי הבמות אשר בערי שמרון.

33 אחר הדבר הזה לא-שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את-ידו ויהי כהני במות. 34 ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה.