מלכים א כ

1 ובן-הדד מלך-ארם קבץ את-כל-חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על-שמרון וילחם בה. 2 וישלח מלאכים אל-אחאב מלך-ישראל העירה. 3 ויאמר לו כה אמר בן-הדד כספך וזהבך לי-הוא ונשיך ובניך הטובים לי-הם. 4 ויען מלך-ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל-אשר-לי. 5 וישבו המלאכים ויאמרו כה-אמר בן-הדד לאמר כי-שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן. 6 כי אם-כעת מחר אשלח את-עבדי אליך וחפשו את-ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל-מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו. 7 ויקרא מלך-ישראל לכל-זקני הארץ ויאמר דעו-נא וראו כי רעה זה מבקש כי-שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו. 8 ויאמרו אליו כל-הזקנים וכל-העם אל-תשמע ולוא תאבה. 9 ויאמר למלאכי בן-הדד אמרו לאדני המלך כל אשר-שלחת אל-עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר. 10 וישלח אליו בן-הדד ויאמר כה-יעשון לי אלהים וכה יוספו אם-ישפק עפר שמרון לשעלים לכל-העם אשר ברגלי. 11 ויען מלך-ישראל ויאמר דברו אל-יתהלל חגר כמפתח. 12 ויהי כשמע את-הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל-עבדיו שימו וישימו על-העיר. 13 והנה נביא אחד נגש אל-אחאב מלך-ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל-ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי-אני יהוה. 14 ויאמר אחאב במי ויאמר כה-אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי-יאסר המלחמה ויאמר אתה. 15 ויפקד את-נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את-כל-העם כל-בני ישראל שבעת אלפים. 16 ויצאו בצהרים ובן-הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים-ושנים מלך עזר אתו. 17 ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן-הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון. 18 ויאמר אם-לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום. 19 ואלה יצאו מן-העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם. 20 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן-הדד מלך ארם על-סוס ופרשים. 21 ויצא מלך ישראל ויך את-הסוס ואת-הרכב והכה בארם מכה גדולה. 22 ויגש הנביא אל-מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר-תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך.

23 ועבדי מלך-ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על-כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם-לא נחזק מהם. 24 ואת-הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם. 25 ואתה תמנה-לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם-לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן.

26 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן-הדד את-ארם ויעל אפקה למלחמה עם-ישראל. 27 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני-ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את-הארץ. 28 ויגש איש האלהים ויאמר אל-מלך ישראל ויאמר כה-אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא-אלהי עמקים הוא ונתתי את-כל-ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי-אני יהוה. 29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני-ישראל את-ארם מאה-אלף רגלי ביום אחד. 30 וינסו הנותרים אפקה אל-העיר ותפל החומה על-עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן-הדד נס ויבא אל-העיר חדר בחדר. 31 ויאמרו אליו עבדיו הנה-נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי-מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל-מלך ישראל אולי יחיה את-נפשך. 32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל-מלך ישראל ויאמרו עבדך בן-הדד אמר תחי-נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא. 33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן-הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן-הדד ויעלהו על-המרכבה. 34 ויאמר אליו הערים אשר-לקח-אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר-שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת-לו ברית וישלחהו.

35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל-רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו. 36 ויאמר לו יען אשר לא-שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו. 37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע. 38 וילך הנביא ויעמד למלך על-הדרך ויתחפש באפר על-עיניו. 39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל-המלך ויאמר עבדך יצא בקרב-המלחמה והנה-איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את-האיש הזה אם-הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר-כסף תשקול. 40 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך-ישראל כן משפטך אתה חרצת. 41 וימהר ויסר את-האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא. 42 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את-איש-חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו. 43 וילך מלך-ישראל על-ביתו סר וזעף ויבא שמרונה.