מלכים ב ה

1 ונעמן שר-צבא מלך-ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי-בו נתן-יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע. 2 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן. 3 ותאמר אל-גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו. 4 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל. 5 ויאמר מלך-ארם לך-בא ואשלחה ספר אל-מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי-כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים. 6 ויבא הספר אל-מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את-נעמן עבדי ואספתו מצרעתו. 7 ויהי כקרא מלך-ישראל את-הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי-זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך-דעו-נא וראו כי-מתאנה הוא לי. 8 ויהי כשמע אלישע איש-האלהים כי-קרע מלך-ישראל את-בגדיו וישלח אל-המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא-נא אלי וידע כי יש נביא בישראל. 9 ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח-הבית לאלישע. 10 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע-פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר. 11 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם-יהוה אלהיו והניף ידו אל-המקום ואסף המצרע. 12 הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא-ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה. 13 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי-אמר אליך רחץ וטהר. 14 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר. 15 וישב אל-איש האלהים הוא וכל-מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה-נא ידעתי כי אין אלהים בכל-הארץ כי אם-בישראל ועתה קח-נא ברכה מאת עבדך. 16 ויאמר חי-יהוה אשר-עמדתי לפניו אם-אקח ויפצר-בו לקחת וימאן. 17 ויאמר נעמן ולא יתן-נא לעבדך משא צמד-פרדים אדמה כי לוא-יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם-ליהוה. 18 לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית-רמון להשתחות שמה והוא נשען על-ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח-נא יהוה לעבדך בדבר הזה. 19 ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת-ארץ.

20 ויאמר גיחזי נער אלישע איש-האלהים הנה חשך אדני את-נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר-הביא חי-יהוה כי-אם-רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. 21 וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום. 22 ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני-נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה-נא להם ככר-כסף ושתי חלפות בגדים. 23 ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ-בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל-שני נעריו וישאו לפניו. 24 ויבא אל-העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את-האנשים וילכו. 25 והוא-בא ויעמד אל-אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא-הלך עבדך אנה ואנה. 26 ויאמר אליו לא-לבי הלך כאשר הפך-איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את-הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות. 27 וצרעת נעמן תדבק-בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג.