ישעיהו כט

1 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על-שנה חגים ינקפו. 2 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל. 3 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת. 4 ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף. 5 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם. 6 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה. 7 והיה כחלום חזון לילה המון כל-הגוים הצבאים על-אריאל וכל-צביה ומצדתה והמציקים לה. 8 והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל-הגוים הצבאים על-הר ציון.

9 התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא-יין נעו ולא שכר. 10 כי-נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את-עיניכם את-הנביאים ואת-ראשיכם החזים כסה. 11 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר-יתנו אתו אל-יודע הספר לאמר קרא נא-זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא. 12 ונתן הספר על אשר לא-ידע ספר לאמר קרא נא-זה ואמר לא ידעתי ספר.

13 ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה. 14 לכן הנני יוסף להפליא את-העם-הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר.

15 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו. 16 הפככם אם-כחמר היצר יחשב כי-יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין. 17 הלוא-עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב. 18 ושמעו ביום-ההוא החרשים דברי-ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה. 19 ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו. 20 כי-אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל-שקדי און. 21 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק.

22 לכן כה-אמר יהוה אל-בית יעקב אשר פדה את-אברהם לא-עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו. 23 כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את-קדוש יעקב ואת-אלהי ישראל יעריצו. 24 וידעו תעי-רוח בינה ורוגנים ילמדו-לקח.