ירמיהו ח

1 בעת ההיא נאם-יהוה ויציאו את-עצמות מלכי-יהודה ואת-עצמות-שריו ואת-עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי-ירושלם מקבריהם. 2 ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על-פני האדמה יהיו. 3 ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן-המשפחה הרעה הזאת בכל-המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות.

4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם-ישוב ולא ישוב. 5 מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב. 6 הקשבתי ואשמע לוא-כן ידברו אין איש נחם על-רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה. 7 גם-חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את-עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה. 8 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים. 9 הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר-יהוה מאסו וחכמת-מה להם. 10 לכן אתן את-נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד-גדול כלה בצע בצע מנביא ועד-כהן כלה עשה שקר. 11 וירפו את-שבר בת-עמי על-נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום. 12 הבשו כי תועבה עשו גם-בוש לא-יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה.

13 אסף אסיפם נאם-יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום. 14 על-מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל-ערי המבצר ונדמה-שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי-ראש כי חטאנו ליהוה. 15 קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה. 16 מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל-הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה.

17 כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין-להם לחש ונשכו אתכם נאם-יהוה.

18 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי. 19 הנה-קול שועת בת-עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם-מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר. 20 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו. 21 על-שבר בת-עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני. 22 הצרי אין בגלעד אם-רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת-עמי.

23 מי-יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת-עמי.