ירמיהו יא

1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר. 2 שמעו את-דברי הברית הזאת ודברתם אל-איש יהודה ועל-ישבי ירושלם. 3 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את-דברי הברית הזאת. 4 אשר צויתי את-אבותיכם ביום הוציאי-אותם מארץ-מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר-אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים. 5 למען הקים את-השבועה אשר-נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה.

6 ויאמר יהוה אלי קרא את-כל-הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את-דברי הברית הזאת ועשיתם אותם. 7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד-היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי. 8 ולא שמעו ולא-הטו את-אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את-כל-דברי הברית-הזאת אשר-צויתי לעשות ולא עשו.

9 ויאמר יהוה אלי נמצא-קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם. 10 שבו על-עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את-דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית-ישראל ובית יהודה את-בריתי אשר כרתי את-אבותם.

11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא-יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם. 12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל-האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא-יושיעו להם בעת רעתם. 13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל.

14 ואתה אל-תתפלל בעד-העם הזה ואל-תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם.

15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר-קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי. 16 זית רענן יפה פרי-תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו. 17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית-ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל.

18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם. 19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא-ידעתי כי-עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא-יזכר עוד. 20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי.

21 לכן כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות המבקשים את-נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו.

22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב. 23 ושארית לא תהיה להם כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות שנת פקדתם.