ירמיהו יב

1 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל-בגדי בגד. 2 נטעתם גם-שרשו ילכו גם-עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם. 3 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה.

4 עד-מתי תאבל הארץ ועשב כל-השדה ייבש מרעת ישבי-בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את-אחריתנו. 5 כי את-רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את-הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן. 6 כי גם-אחיך ובית-אביך גם-המה בגדו בך גם-המה קראו אחריך מלא אל-תאמן בם כי-ידברו אליך טובות.

7 עזבתי את-ביתי נטשתי את-נחלתי נתתי את-ידדות נפשי בכף איביה. 8 היתה-לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על-כן שנאתיה. 9 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל-חית השדה התיו לאכלה. 10 רעים רבים שחתו כרמי בססו את-חלקתי נתנו את-חלקת חמדתי למדבר שממה. 11 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל-הארץ כי אין איש שם על-לב. 12 על-כל-שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה-ארץ ועד-קצה הארץ אין שלום לכל-בשר.

13 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף-יהוה.

14 כה אמר יהוה על-כל-שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר-הנחלתי את-עמי את-ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת-בית יהודה אתוש מתוכם. 15 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו. 16 והיה אם-למד ילמדו את-דרכי עמי להשבע בשמי חי-יהוה כאשר למדו את-עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי. 17 ואם לא ישמעו ונתשתי את-הגוי ההוא נתוש ואבד נאם-יהוה.