ירמיהו יט

1 כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים. 2 ויצאת אל-גיא בן-הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את-הדברים אשר-אדבר אליך. 3 ואמרת שמעו דבר-יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על-המקום הזה אשר כל-שמעה תצלנה אזניו. 4 יען אשר עזבני וינכרו את-המקום הזה ויקטרו-בו לאלהים אחרים אשר לא-ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את-המקום הזה דם נקים. 5 ובנו את-במות הבעל לשרף את-בניהם באש עלות לבעל אשר לא-צויתי ולא דברתי ולא עלתה על-לבי.

6 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן-הנם כי אם-גיא ההרגה. 7 ובקתי את-עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את-נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. 8 ושמתי את-העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על-כל-מכתה. 9 והאכלתים את-בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר-רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם. 10 ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך. 11 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות ככה אשבר את-העם הזה ואת-העיר הזאת כאשר ישבר את-כלי היוצר אשר לא-יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור. 12 כן-אעשה למקום הזה נאם-יהוה וליושביו ולתת את-העיר הזאת כתפת. 13 והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על-גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים.

14 ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית-יהוה ויאמר אל-כל-העם.

15 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל-העיר הזאת ועל-כל-עריה את כל-הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את-ערפם לבלתי שמוע את-דברי.