ירמיהו ל

1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר. 2 כה-אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב-לך את כל-הדברים אשר-דברתי אליך אל-ספר. 3 כי הנה ימים באים נאם-יהוה ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל-הארץ אשר-נתתי לאבותם וירשוה.

4 ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל-ישראל ואל-יהודה. 5 כי-כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום. 6 שאלו-נא וראו אם-ילד זכר מדוע ראיתי כל-גבר ידיו על-חלציו כיולדה ונהפכו כל-פנים לירקון. 7 הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת-צרה היא ליעקב וממנה יושע. 8 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא-יעבדו-בו עוד זרים. 9 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם.

10 ואתה אל-תירא עבדי יעקב נאם-יהוה ואל-תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת-זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. 11 כי-אתך אני נאם-יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל-הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא-אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך.

12 כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך. 13 אין-דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך. 14 כל-מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך. 15 מה-תזעק על-שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך. 16 לכן כל-אכליך יאכלו וכל-צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל-בזזיך אתן לבז. 17 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם-יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה.

18 כה אמר יהוה הנני-שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על-תלה וארמון על-משפטו ישב. 19 ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו. 20 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל-לחציו. 21 והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא-זה ערב את-לבו לגשת אלי נאם-יהוה. 22 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים.

23 הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול. 24 לא ישוב חרון אף-יהוה עד-עשתו ועד-הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה. 25 בעת ההיא נאם-יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו-לי לעם.