ירמיהו מח

1 למואב כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל-נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה. 2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם-מדמן תדמי אחריך תלך חרב. 3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול. 4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה. 5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה-בכי כי במורד חורנים צרי צעקת-שבר שמעו. 6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר. 7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם-את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד. 8 ויבא שדד אל-כל-עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה. 9 תנו-ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן. 10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם. 11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל-שמריו ולא-הורק מכלי אל-כלי ובגולה לא הלך על-כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר.

12 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ושלחתי-לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו. 13 ובש מואב מכמוש כאשר-בשו בית ישראל מבית אל מבטחם. 14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי-חיל למלחמה. 15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם-המלך יהוה צבאות שמו. 16 קרוב איד-מואב לבוא ורעתו מהרה מאד. 17 נדו לו כל-סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה-עז מקל תפארה. 18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת-דיבון כי-שדד מואב עלה בך שחת מבצריך. 19 אל-דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי-נס ונמלטה אמרי מה-נהיתה. 20 הביש מואב כי-חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב. 21 ומשפט בא אל-ארץ המישר אל-חלון ואל-יהצה ועל-מופעת. 22 ועל-דיבון ועל-נבו ועל-בית דבלתים. 23 ועל קריתים ועל-בית גמול ועל-בית מעון. 24 ועל-קריות ועל-בצרה ועל כל-ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות. 25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה. 26 השכירהו כי על-יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם-הוא. 27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם-בגנבים נמצאה כי-מדי דבריך בו תתנודד. 28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי-פחת. 29 שמענו גאון-מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו. 30 אני ידעתי נאם-יהוה עברתו ולא-כן בדיו לא-כן עשו. 31 על-כן על-מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל-אנשי קיר-חרש יהגה. 32 מבכי יעזר אבכה-לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על-קיצך ועל-בצירך שדד נפל. 33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא-ידרך הידד הידד לא הידד. 34 מזעקת חשבון עד-אלעלה עד-יהץ נתנו קולם מצער עד-חרנים עגלת שלשיה כי גם-מי נמרים למשמות יהיו. 35 והשבתי למואב נאם-יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו. 36 על-כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל-אנשי קיר-חרש כחלילים יהמה על-כן יתרת עשה אבדו. 37 כי כל-ראש קרחה וכל-זקן גרעה על כל-ידים גדדת ועל-מתנים שק. 38 על כל-גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי-שברתי את-מואב ככלי אין-חפץ בו נאם-יהוה. 39 איך חתה הילילו איך הפנה-ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל-סביביו.

40 כי-כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל-מואב. 41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה. 42 ונשמד מואב מעם כי על-יהוה הגדיל. 43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם-יהוה. 44 הניס מפני הפחד יפל אל-הפחת והעלה מן-הפחת ילכד בפח כי-אביא אליה אל-מואב שנת פקדתם נאם-יהוה. 45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי-אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון. 46 אוי-לך מואב אבד עם-כמוש כי-לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה. 47 ושבתי שבות-מואב באחרית הימים נאם-יהוה עד-הנה משפט מואב.