יחזקאל טז

1 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 2 בן-אדם הודע את-ירושלם את-תועבתיה. 3 ואמרת כה-אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית. 4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא-כרת שרך ובמים לא-רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת. 5 לא-חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל-פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך. 6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי. 7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה. 8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי. 9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן. 10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי. 11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על-ידיך ורביד על-גרונך. 12 ואתן נזם על-אפך ועגילים על-אזניך ועטרת תפארת בראשך. 13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה. 14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר-שמתי עליך נאם אדני יהוה. 15 ותבטחי ביפיך ותזני על-שמך ותשפכי את-תזנותיך על-כל-עובר לו-יהי. 16 ותקחי מבגדיך ותעשי-לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה. 17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי-לך צלמי זכר ותזני-בם. 18 ותקחי את-בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם. 19 ולחמי אשר-נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה. 20 ותקחי את-בניך ואת-בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך. 21 ותשחטי את-בני ותתנים בהעביר אותם להם. 22 ואת כל-תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את-ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית. 23 ויהי אחרי כל-רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה. 24 ותבני-לך גב ותעשי-לך רמה בכל-רחוב. 25 אל-כל-ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את-יפיך ותפשקי את-רגליך לכל-עובר ותרבי את-תזנתך. 26 ותזני אל-בני-מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את-תזנתך להכעיסני. 27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה. 28 ותזני אל-בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת. 29 ותרבי את-תזנותך אל-ארץ כנען כשדימה וגם-בזאת לא שבעת. 30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את-כל-אלה מעשה אשה-זונה שלטת. 31 בבנותיך גבך בראש כל-דרך ורמתך עשיתי בכל-רחוב ולא-הייתי כזונה לקלס אתנן. 32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את-זרים. 33 לכל-זנות יתנו-נדה ואת נתת את-נדניך לכל-מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך. 34 ויהי-בך הפך מן-הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן-לך ותהי להפך. 35 לכן זונה שמעי דבר-יהוה.

36 כה-אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על-מאהביך ועל כל-גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם. 37 לכן הנני מקבץ את-כל-מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל-אשר אהבת על כל-אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את-כל-ערותך. 38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה. 39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה. 40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם. 41 ושרפו בתיך באש ועשו-בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם-אתנן לא תתני-עוד. 42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד. 43 יען אשר לא-זכרתי את-ימי נעוריך ותרגזי-לי בכל-אלה וגם-אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את-הזמה על כל-תועבתיך. 44 הנה כל-המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה. 45 בת-אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי. 46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על-שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה. 47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל-דרכיך. 48 חי-אני נאם אדני יהוה אם-עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך. 49 הנה-זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת-לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד-עני ואביון לא החזיקה. 50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי.

51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את-תועבותיך מהנה ותצדקי את-אחותך בכל-תועבותיך אשר עשיתי. 52 גם-את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר-התעבת מהן תצדקנה ממך וגם-את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך. 53 ושבתי את-שביתהן את-שבית סדם ובנותיה ואת-שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה. 54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן. 55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן. 56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך. 57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות-ארם וכל-סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב. 58 את-זמתך ואת-תועבותיך את נשאתים נאם יהוה.

59 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר-בזית אלה להפר ברית. 60 וזכרתי אני את-בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם. 61 וזכרת את-דרכיך ונכלמת בקחתך את-אחותיך הגדלות ממך אל-הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך. 62 והקימותי אני את-בריתי אתך וידעת כי-אני יהוה. 63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה-לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי-לך לכל-אשר עשית נאם אדני יהוה.