יחזקאל כד

1 ויהי דבר-יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר. 2 בן-אדם כתוב-לך את-שם היום את-עצם היום הזה סמך מלך-בבל אל-ירושלם בעצם היום הזה. 3 ומשל אל-בית-המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם-יצק בו מים. 4 אסף נתחיה אליה כל-נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא. 5 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם-בשלו עצמיה בתוכה.

6 לכן כה-אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא-נפל עליה גורל. 7 כי דמה בתוכה היה על-צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על-הארץ לכסות עליו עפר. 8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את-דמה על-צחיח סלע לבלתי הכסות.

9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם-אני אגדיל המדורה. 10 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו. 11 והעמידה על-גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה. 12 תאנים הלאת ולא-תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה. 13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי-עוד עד-הניחי את-חמתי בך. 14 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא-אפרע ולא-אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה.

15 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 16 בן-אדם הנני לקח ממך את-מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך. 17 האנק דם מתים אבל לא-תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על-שפם ולחם אנשים לא תאכל. 18 ואדבר אל-העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי. 19 ויאמרו אלי העם הלא-תגיד לנו מה-אלה לנו כי אתה עשה. 20 ואמר אליהם דבר-יהוה היה אלי לאמר. 21 אמר לבית ישראל כה-אמר אדני יהוה הנני מחלל את-מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו. 22 ועשיתם כאשר עשיתי על-שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו. 23 ופארכם על-ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל-אחיו. 24 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר-עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה.

25 ואתה בן-אדם הלוא ביום קחתי מהם את-מעוזם משוש תפארתם את-מחמד עיניהם ואת-משא נפשם בניהם ובנותיהם. 26 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים. 27 ביום ההוא יפתח פיך את-הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי-אני יהוה.