יחזקאל לה

1 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 2 בן-אדם שים פניך על-הר שעיר והנבא עליו. 3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר-שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה. 4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי-אני יהוה. 5 יען היות לך איבת עולם ותגר את-בני-ישראל על-ידי-חרב בעת אידם בעת עון קץ. 6 לכן חי-אני נאם אדני יהוה כי-לדם אעשך ודם ירדפך אם-לא דם שנאת ודם ירדפך. 7 ונתתי את-הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב. 8 ומלאתי את-הריו חלליו גבעותיך וגאותיך וכל-אפיקיך חללי-חרב יפלו בהם. 9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי-אני יהוה. 10 יען אמרך את-שני הגוים ואת-שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה.

11 לכן חי-אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך. 12 וידעת כי-אני יהוה שמעתי את-כל-נאצותיך אשר אמרת על-הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה. 13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי.

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל-הארץ שממה אעשה-לך. 15 כשמחתך לנחלת בית-ישראל על אשר-שממה כן אעשה-לך שממה תהיה הר-שעיר וכל-אדום כלה וידעו כי-אני יהוה.