יחזקאל מז

1 וישבני אל-פתח הבית והנה-מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי-פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח. 2 ויוצאני דרך-שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל-שער החוץ דרך הפונה קדים והנה-מים מפכים מן-הכתף הימנית. 3 בצאת-האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים. 4 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים. 5 וימד אלף נחל אשר לא-אוכל לעבר כי-גאו המים מי שחו נחל אשר לא-יעבר. 6 ויאמר אלי הראית בן-אדם ויולכני וישבני שפת הנחל. 7 בשובני והנה אל-שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה. 8 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל-הגלילה הקדמונה וירדו על-הערבה ובאו הימה אל-הימה המוצאים ונרפאו המים. 9 והיה כל-נפש חיה אשר-ישרץ אל כל-אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר-יבוא שמה הנחל. 10 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד-עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד. 11 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו. 12 ועל-הנחל יעלה על-שפתו מזה ומזה כל-עץ-מאכל לא-יבול עלהו ולא-יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן-המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה.

13 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את-הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים. 14 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את-ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה. 15 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן-הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה. 16 חמת ברותה סברים אשר בין-גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל-גבול חורן. 17 והיה גבול מן-הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון. 18 ופאת קדים מבין חורן ומבין-דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על-הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה. 19 ופאת נגב תימנה מתמר עד-מי מריבות קדש נחלה אל-הים הגדול ואת פאת-תימנה נגבה. 20 ופאת-ים הים הגדול מגבול עד-נכח לבוא חמת זאת פאת-ים. 21 וחלקתם את-הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל. 22 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר-הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל. 23 והיה בשבט אשר-גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה.