הושע ט

1 אל-תשמח ישראל אל-גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל-גרנות דגן. 2 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה. 3 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו. 4 לא-יסכו ליהוה יין ולא יערבו-לו זבחיהם כלחם אונים להם כל-אכליו יטמאו כי-לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה. 5 מה-תעשו ליום מועד וליום חג-יהוה. 6 כי-הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם. 7 באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה. 8 צפה אפרים עם-אלהי נביא פח יקוש על-כל-דרכיו משטמה בבית אלהיו. 9 העמיקו-שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם.

10 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל-פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם. 11 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון. 12 כי אם-יגדלו את-בניהם ושכלתים מאדם כי-גם-אוי להם בשורי מהם. 13 אפרים כאשר-ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל-הרג בניו. 14 תן-להם יהוה מה-תתן תן-להם רחם משכיל ושדים צמקים. 15 כל-רעתם בגלגל כי-שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל-שריהם סררים. 16 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי-יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם. 17 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים.