זכריה ב

1 ואשא את-עיני וארא והנה ארבע קרנות. 2 ואמר אל-המלאך הדבר בי מה-אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את-יהודה את-ישראל וירושלם.

3 ויראני יהוה ארבעה חרשים. 4 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר-זרו את-יהודה כפי-איש לא-נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את-קרנות הגוים הנשאים קרן אל-ארץ יהודה לזרותה. 5 ואשא עיני וארא והנה-איש ובידו חבל מדה. 6 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את-ירושלם לראות כמה-רחבה וכמה ארכה. 7 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו. 8 ויאמר אלו רץ דבר אל-הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה. 9 ואני אהיה-לה נאם-יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.

10 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם-יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם-יהוה. 11 הוי ציון המלטי יושבת בת-בבל.

12 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל-הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו. 13 כי הנני מניף את-ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי-יהוה צבאות שלחני.

14 רני ושמחי בת-ציון כי הנני-בא ושכנתי בתוכך נאם-יהוה. 15 ונלוו גוים רבים אל-יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי-יהוה צבאות שלחני אליך. 16 ונחל יהוה את-יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם. 17 הס כל-בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו.