דברי הימים ב טז

1 בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך-ישראל על-יהודה ויבן את-הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה. 2 ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל-בן-הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר. 3 ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את-בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי. 4 וישמע בן הדד אל-המלך אסא וישלח את-שרי החילים אשר-לו אל-ערי ישראל ויכו את-עיון ואת-דן ואת אבל מים ואת כל-מסכנות ערי נפתלי. 5 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את-הרמה וישבת את-מלאכתו. 6 ואסא המלך לקח את-כל-יהודה וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את-גבע ואת-המצפה. 7 ובעת ההיא בא חנני הראה אל-אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על-מלך ארם ולא נשענת על-יהוה אלהיך על-כן נמלט חיל מלך-ארם מידך. 8 הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על-יהוה נתנם בידך. 9 כי יהוה עיניו משטטות בכל-הארץ להתחזק עם-לבבם שלם אליו נסכלת על-זאת כי מעתה יש עמך מלחמות. 10 ויכעס אסא אל-הראה ויתנהו בית המהפכת כי-בזעף עמו על-זאת וירצץ אסא מן-העם בעת ההיא. 11 והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על-ספר המלכים ליהודה וישראל. 12 ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד-למעלה חליו וגם-בחליו לא-דרש את-יהוה כי ברפאים. 13 וישכב אסא עם-אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו. 14 ויקברהו בקברתיו אשר כרה-לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו-לו שרפה גדולה עד-למאד.