איוב ו

1 ויען איוב ויאמר.
2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו-יחד.
3 כי-עתה מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו.
4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני.
5 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו.
6 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות.
7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי.
8 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה.
9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני.
10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש.
11 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי.
12 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש.
13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני.
14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב.
15 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו.
16 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג.
17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם.
18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו.
19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו.
20 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו.
21 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו.
22 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי.
23 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני.
24 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי.
25 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם.
26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש.
27 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם.
28 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב.
29 שבו-נא אל-תהי עולה ושבי עוד צדקי-בה.
30 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות.