איוב ט

1 ויען איוב ויאמר.
2 אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל.
3 אם-יחפץ לריב עמו לא-יעננו אחת מני-אלף.
4 חכם לבב ואמיץ כח מי-הקשה אליו וישלם.
5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו.
6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון.
7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם.
8 נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים.
9 עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן.
10 עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר.
11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו.
12 הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה.
13 אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב.
14 אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו.
15 אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן.
16 אם-קראתי ויענני לא-אאמין כי-יאזין קולי.
17 אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם.
18 לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים.
19 אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני.
20 אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני.
21 תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי.
22 אחת היא על-כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה.
23 אם-שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג.
24 ארץ נתנה ביד-רשע פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא.
25 וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה.
26 חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל.
27 אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה.
28 יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני.
29 אנכי ארשע למה-זה הבל איגע.
30 אם-התרחצתי במו-שלג והזכותי בבר כפי.
31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי.
32 כי-לא-איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט.
33 לא יש-בינינו מוכיח ישת ידו על-שנינו.
34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני.
35 אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי.