איוב יא

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר.
2 הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק.
3 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם.
4 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך.
5 ואולם מי-יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך.
6 ויגד-לך תעלמות חכמה כי-כפלים לתושיה ודע כי-ישה לך אלוה מעונך.
7 החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא.
8 גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע.
9 ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים.
10 אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו.
11 כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן.
12 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד.
13 אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך.
14 אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה.
15 כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא.
16 כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר.
17 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה.
18 ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב.
19 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים.
20 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש.