רות ג

1 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש-לך מנוח אשר ייטב-לך. 2 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את-נערותיו הנה-הוא זרה את-גרן השערים הלילה. 3 ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל-תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות. 4 ויהי בשכבו וידעת את-המקום אשר ישכב-שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין. 5 ותאמר אליה כל אשר-תאמרי אעשה. 6 ותרד הגרן ותעש ככל אשר-צותה חמותה. 7 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב. 8 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו. 9 ויאמר מי-את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על-אמתך כי גאל אתה. 10 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן-הראשון לבלתי-לכת אחרי הבחורים אם-דל ואם-עשיר. 11 ועתה בתי אל-תיראי כל אשר-תאמרי אעשה-לך כי יודע כל-שער עמי כי אשת חיל את. 12 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני. 13 ליני הלילה והיה בבקר אם-יגאלך טוב יגאל ואם-לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי-יהוה שכבי עד-הבקר. 14 ותשכב מרגלתו עד-הבקר ותקם בטרום יכיר איש את-רעהו ויאמר אל-יודע כי-באה האשה הגרן. 15 ויאמר הבי המטפחת אשר-עליך ואחזי-בה ותאחז בה וימד שש-שערים וישת עליה ויבא העיר. 16 ותבוא אל-חמותה ותאמר מי-את בתי ותגד-לה את כל-אשר עשה-לה האיש. 17 ותאמר שש-השערים האלה נתן לי כי אמר אל-תבואי ריקם אל-חמותך. 18 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי-אם-כלה הדבר היום.