קוד: ביאור:חבקוק א15 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
חבקוק א15: "
כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה, יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ, וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל
"
"- הצבא הבבלי כובש את כל המדינות: קודם את הגדולות - כמו לוייתן שמעלים מהמים בחכה ; אחר-כך את הבינוניות - כמו דגים שגוררים מהמים בחרם (מלכודת); ובסוף את הקטנות - כמו דגיגים שאוספים מהמים במכמורת (רשת); והוא אינו מרגיש כל צער על כן - על המוות שהוא גורם לעמים אחרים, אלא הוא שמח ומלא גיל ."
חכה היא חבל המחובר לקרס. היא משמשת לציד יצורי-מים גדולים כמו לויתן,
איוב מ25: "
תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן
בְּחַכָּה , וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ
". הקרס נתפס ב
חֵךְ של הלויתן - מכאן המילה
חכה
(ע"פ
ספר המילים של שבי"ל) . בעזרת החבל מושכים
ומעלים את הלויתן מהמים.
חרם הוא מלכודת, כמו ב
קהלת ז26: "
אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים
וַחֲרָמִים לִבָּהּ
" (
פירוט). דייגים פורשים חרמים רבים על-פני המים כדי ללכוד את הדגים הבינוניים, ואז
גוררים את החרמים אל החוף,
יחזקאל כו5: "
מִשְׁטַח
חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם
",
יחזקאל כו14: "
וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח
חֲרָמִים תִּהְיֶה
",
יחזקאל מז10: "
וְהָיָה יעמדו[עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם, מִשְׁטוֹחַ
לַחֲרָמִים יִהְיוּ; לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד
".
מכמורת היא רשת צפופה, שפורשים על-פני המים כדי ללכוד בבת-אחת כמות גדולה של דגיגים,
ישעיהו יט8: "
וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי
מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ
",
תהלים קמא10: "
יִפְּלוּ
בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד, אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר
", ואולי גם
ישעיהו נא20: "
בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא
מִכְמָר , הַמְלֵאִים חֲמַת ה' גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ
".
הפסוק מתאר את אסטרטגיית הכיבוש של הבבלים: "
ומצייר, שתחילה כבש מדינות מיוחדות אחת אחת ובכח גדול
כמעלה בחכה , ואחר-כך
יגורהו בחרמו - אגר את המדינות הקטנות מהם המפוזרות בקל יותר כאוסף ע"י החרם, ואחר-כך
ויאספהו במכמרתו - אסף כל העמים בשבי כאוסף כל דגי הים הקטנים ע"י המכמורת;
על כן ישמח ויגיל על רוב הצלחתו:
"
(
מלבי"ם) .
הכיבוש הבבלי נמשל לאיסוף דגים; הכיבוש האשורי - שני דורות מוקדם יותר - נמשל לאיסוף ביצי ציפורים,
ישעיהו י14: "
וַתִּמְצָא
כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים,
וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף
".
אם היה אפשר לחשוב, שהכובש הבבלי פועל מתוך חוש-צדק כלשהו, כמו ב
חבקוק א12: "
ה'
לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ, וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ
" (
פירוט), הנה ההוכחה שזה לא נכון. שופט צדק, גם כשהוא צריך להעניש, עושה זאת בחרדה רבה - שמא טעה ופגע בחף-מפשע. הבבלי אינו חרד ואינו מצטער - להיפך, הוא
ישמח ויגיל על כל "דג" חדש שהוא מצליח ללכוד. הוא פועל להנאתו בלבד, לשמח את עצמו, ולא כדי להביא צדק כלשהו לעולם: "
אין זה מדרכם של שופטים לשמוח לאידם של הנדונים
"
(דעת מקרא) .
ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה'.