ויקרא א

1 ויקרא אל-משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר. 2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי-יקריב מכם קרבן ליהוה מן-הבהמה מן-הבקר ומן-הצאן תקריבו את-קרבנכם. 3 אם-עלה קרבנו מן-הבקר זכר תמים יקריבנו אל-פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה. 4 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו. 5 ושחט את-בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את-הדם וזרקו את-הדם על-המזבח סביב אשר-פתח אהל מועד. 6 והפשיט את-העלה ונתח אתה לנתחיה. 7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על-המזבח וערכו עצים על-האש. 8 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את-הראש ואת-הפדר על-העצים אשר על-האש אשר על-המזבח. 9 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את-הכל המזבחה עלה אשה ריח-ניחוח ליהוה.

10 ואם-מן-הצאן קרבנו מן-הכשבים או מן-העזים לעלה זכר תמים יקריבנו. 11 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את-דמו על-המזבח סביב. 12 ונתח אתו לנתחיו ואת-ראשו ואת-פדרו וערך הכהן אתם על-העצים אשר על-האש אשר על-המזבח. 13 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את-הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה.

14 ואם מן-העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן-התרים או מן-בני היונה את-קרבנו. 15 והקריבו הכהן אל-המזבח ומלק את-ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח. 16 והסיר את-מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל-מקום הדשן. 17 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על-העצים אשר על-האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה.