במדבר כב

1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו.

2 וירא בלק בן-צפור את כל-אשר-עשה ישראל לאמרי. 3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל. 4 ויאמר מואב אל-זקני מדין עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן-צפור מלך למואב בעת ההוא. 5 וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו לקרא-לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את-עין הארץ והוא ישב ממלי. 6 ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה כי-עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן-הארץ כי ידעתי את אשר-תברך מברך ואשר תאר יואר. 7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל-בלעם וידברו אליו דברי בלק. 8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי-מואב עם-בלעם. 9 ויבא אלהים אל-בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך. 10 ויאמר בלעם אל-האלהים בלק בן-צפר מלך מואב שלח אלי. 11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את-עין הארץ עתה לכה קבה-לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו. 12 ויאמר אלהים אל-בלעם לא תלך עמהם לא תאר את-העם כי ברוך הוא. 13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל-שרי בלק לכו אל-ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם. 14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל-בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו. 15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה. 16 ויבאו אל-בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן-צפור אל-נא תמנע מהלך אלי. 17 כי-כבד אכבדך מאד וכל אשר-תאמר אלי אעשה ולכה-נא קבה-לי את העם הזה. 18 ויען בלעם ויאמר אל-עבדי בלק אם-יתן-לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את-פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה. 19 ועתה שבו נא בזה גם-אתם הלילה ואדעה מה-יסף יהוה דבר עמי. 20 ויבא אלהים אל-בלעם לילה ויאמר לו אם-לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תעשה. 21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את-אתנו וילך עם-שרי מואב. 22 ויחר-אף אלהים כי-הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על-אתנו ושני נעריו עמו. 23 ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן-הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את-האתון להטתה הדרך. 24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. 25 ותרא האתון את-מלאך יהוה ותלחץ אל-הקיר ותלחץ את-רגל בלעם אל-הקיר ויסף להכתה. 26 ויוסף מלאך-יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאול. 27 ותרא האתון את-מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר-אף בלעם ויך את-האתון במקל. 28 ויפתח יהוה את-פי האתון ותאמר לבלעם מה-עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים. 29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש-חרב בידי כי עתה הרגתיך. 30 ותאמר האתון אל-בלעם הלוא אנכי אתנך אשר-רכבת עלי מעודך עד-היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא. 31 ויגל יהוה את-עיני בלעם וירא את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. 32 ויאמר אליו מלאך יהוה על-מה הכית את-אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי-ירט הדרך לנגדי. 33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם-אתכה הרגתי ואותה החייתי. 34 ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם-רע בעיניך אשובה לי. 35 ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם לך עם-האנשים ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם-שרי בלק. 36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנן אשר בקצה הגבול. 37 ויאמר בלק אל-בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא-לך למה לא-הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך. 38 ויאמר בלעם אל-בלק הנה-באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר. 39 וילך בלעם עם-בלק ויבאו קרית חצות. 40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו. 41 ויהי בבקר ויקח בלק את-בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם.