שופטים כ

1 ויצאו כל-בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד-באר שבע וארץ הגלעד אל-יהוה המצפה. 2 ויתיצבו פנות כל-העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב.

3 וישמעו בני בנימן כי-עלו בני-ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת. 4 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון. 5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את-הבית לילה אותי דמו להרג ואת-פילגשי ענו ותמת. 6 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל-שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל. 7 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם. 8 ויקם כל-העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו. 9 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל. 10 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל-הנבלה אשר עשה בישראל. 11 ויאסף כל-איש ישראל אל-העיר כאיש אחד חברים.

12 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל-שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם. 13 ועתה תנו את-האנשים בני-בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני-ישראל. 14 ויאספו בני-בנימן מן-הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם-בני ישראל. 15 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור. 16 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד-ימינו כל-זה קלע באבן אל-השערה ולא יחטא.

17 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל-זה איש מלחמה. 18 ויקמו ויעלו בית-אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה-לנו בתחלה למלחמה עם-בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה. 19 ויקומו בני-ישראל בבקר ויחנו על-הגבעה. 20 ויצא איש ישראל למלחמה עם-בנימן ויערכו אתם איש-ישראל מלחמה אל-הגבעה. 21 ויצאו בני-בנימן מן-הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה. 22 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר-ערכו שם ביום הראשון. 23 ויעלו בני-ישראל ויבכו לפני-יהוה עד-הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם-בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו.

24 ויקרבו בני-ישראל אל-בני בנימן ביום השני. 25 ויצא בנימן לקראתם מן-הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל-אלה שלפי חרב. 26 ויעלו כל-בני ישראל וכל-העם ויבאו בית-אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום-ההוא עד-הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה. 27 וישאלו בני-ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם. 28 ופינחס בן-אלעזר בן-אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם-בני-בנימן אחי אם-אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך. 29 וישם ישראל ארבים אל-הגבעה סביב.

30 ויעלו בני-ישראל אל-בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל-הגבעה כפעם בפעם. 31 ויצאו בני-בנימן לקראת העם הנתקו מן-העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית-אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל. 32 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן-העיר אל-המסלות. 33 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה-גבע. 34 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל-ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי-נגעת עליהם הרעה.

35 ויגף יהוה את-בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל-אלה שלף חרב. 36 ויראו בני-בנימן כי נגפו ויתנו איש-ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל-הארב אשר שמו אל-הגבעה. 37 והארב החישו ויפשטו אל-הגבעה וימשך הארב ויך את-כל-העיר לפי-חרב. 38 והמועד היה לאיש ישראל עם-הארב הרב להעלותם משאת העשן מן-העיר. 39 ויהפך איש-ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש-ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה. 40 והמשאת החלה לעלות מן-העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל-העיר השמימה. 41 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי-נגעה עליו הרעה. 42 ויפנו לפני איש ישראל אל-דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו. 43 כתרו את-בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח-שמש. 44 ויפלו מבנימן שמנה-עשר אלף איש את-כל-אלה אנשי-חיל. 45 ויפנו וינסו המדברה אל-סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד-גדעם ויכו ממנו אלפים איש. 46 ויהי כל-הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את-כל-אלה אנשי-חיל. 47 ויפנו וינסו המדברה אל-סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים. 48 ואיש ישראל שבו אל-בני בנימן ויכום לפי-חרב מעיר מתם עד-בהמה עד כל-הנמצא גם כל-הערים הנמצאות שלחו באש.