ישעיהו ט

1 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם. 2 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל. 3 כי את-על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין. 4 כי כל-סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש. 5 כי-ילד ילד-לנו בן נתן-לנו ותהי המשרה על-שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר-שלום. 6 לםרבה המשרה ולשלום אין-קץ על-כסא דוד ועל-ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד-עולם קנאת יהוה צבאות תעשה-זאת.

7 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל. 8 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר. 9 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף. 10 וישגב יהוה את-צרי רצין עליו ואת-איביו יסכסך. 11 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את-ישראל בכל-פה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה. 12 והעם לא-שב עד-המכהו ואת-יהוה צבאות לא דרשו.

13 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד. 14 זקן ונשוא-פנים הוא הראש ונביא מורה-שקר הוא הזנב. 15 ויהיו מאשרי העם-הזה מתעים ומאשריו מבלעים. 16 על-כן על-בחוריו לא-ישמח אדני ואת-יתמיו ואת-אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל-פה דבר נבלה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה. 17 כי-בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן. 18 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל-אחיו לא יחמלו. 19 ויגזר על-ימין ורעב ויאכל על-שמאול ולא שבעו איש בשר-זרעו יאכלו. 20 מנשה את-אפרים ואפרים את-מנשה יחדו המה על-יהודה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה.