ישעיהו יד

1 כי ירחם יהוה את-יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על-אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על-בית יעקב. 2 ולקחום עמים והביאום אל-מקומם והתנחלום בית-ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם.

3 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן-העבדה הקשה אשר עבד-בך. 4 ונשאת המשל הזה על-מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה. 5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים. 6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך. 7 נחה שקטה כל-הארץ פצחו רנה. 8 גם-ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא-יעלה הכרת עלינו. 9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל-עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים. 10 כלם יענו ויאמרו אליך גם-אתה חלית כמונו אלינו נמשלת. 11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה. 12 איך נפלת משמים הילל בן-שחר נגדעת לארץ חולש על-גוים. 13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי-אל ארים כסאי ואשב בהר-מועד בירכתי צפון. 14 אעלה על-במתי עב אדמה לעליון. 15 אך אל-שאול תורד אל-ירכתי-בור. 16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות. 17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא-פתח ביתה. 18 כל-מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו. 19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל-אבני-בור כפגר מובס. 20 לא-תחד אתם בקבורה כי-ארצך שחת עמך הרגת לא-יקרא לעולם זרע מרעים. 21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל-יקמו וירשו ארץ ומלאו פני-תבל ערים. 22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם-יהוה. 23 ושמתיה למורש קפד ואגמי-מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות.

24 נשבע יהוה צבאות לאמר אם-לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום. 25 לשבר אשור בארצי ועל-הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור. 26 זאת העצה היעוצה על-כל-הארץ וזאת היד הנטויה על-כל-הגוים. 27 כי-יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה.

28 בשנת-מות המלך אחז היה המשא הזה. 29 אל-תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי-משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף. 30 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג. 31 הילילי שער זעקי-עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו. 32 ומה-יענה מלאכי-גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו.