ישעיהו מט

1 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי. 2 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני. 3 ויאמר לי עבדי-אתה ישראל אשר-בך אתפאר. 4 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את-יהוה ופעלתי את-אלהי.

5 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי. 6 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את-שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד-קצה הארץ.

7 כה אמר-יהוה גאל ישראל קדושו לבזה-נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך.

8 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות. 9 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על-דרכים ירעו ובכל-שפיים מרעיתם. 10 לא ירעבו ולא יצמאו ולא-יכם שרב ושמש כי-מרחמם ינהגם ועל-מבועי מים ינהלם. 11 ושמתי כל-הרי לדרך ומסלתי ירמון. 12 הנה-אלה מרחוק יבאו והנה-אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים. 13 רנו שמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי-נחם יהוה עמו ועניו ירחם.

14 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני. 15 התשכח אשה עולה מרחם בן-בטנה גם-אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך. 16 הן על-כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד. 17 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו. 18 שאי-סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו-לך חי-אני נאם-יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה. 19 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך. 20 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר-לי המקום גשה-לי ואשבה. 21 ואמרת בלבבך מי ילד-לי את-אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם.

22 כה-אמר אדני יהוה הנה אשא אל-גוים ידי ואל-עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על-כתף תנשאנה. 23 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי-אני יהוה אשר לא-יבשו קוי.

24 היקח מגבור מלקוח ואם-שבי צדיק ימלט.

25 כי-כה אמר יהוה גם-שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת-יריבך אנכי אריב ואת-בניך אנכי אושיע. 26 והאכלתי את-מוניך את-בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל-בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב.