ירמיהו יח

1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר. 2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את-דברי. 3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על-האבנים. 4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות.

5 ויהי דבר-יהוה אלי לאמור. 6 הכיוצר הזה לא-אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם-יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן-אתם בידי בית ישראל.

7 רגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד. 8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על-הרעה אשר חשבתי לעשות לו.

9 ורגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לבנת ולנטע. 10 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על-הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו.

11 ועתה אמר-נא אל-איש-יהודה ועל-יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם. 12 ואמרו נואש כי-אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו-הרע נעשה.

13 לכן כה אמר יהוה שאלו-נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל. 14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם-ינתשו מים זרים קרים נוזלים. 15 כי-שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה. 16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו. 17 כרוח-קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא-פנים אראם ביום אידם.

18 ויאמרו לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות כי לא-תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל-נקשיבה אל-כל-דבריו. 19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי. 20 הישלם תחת-טובה רעה כי-כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את-חמתך מהם. 21 לכן תן את-בניהם לרעב והגרם על-ידי-חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי-חרב במלחמה. 22 תשמע זעקה מבתיהם כי-תביא עליהם גדוד פתאם כי-כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי. 23 ואתה יהוה ידעת את-כל-עצתם עלי למות אל-תכפר על-עונם וחטאתם מלפניך אל-תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם.