יחזקאל כג

1 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 2 בן-אדם שתים נשים בנות אם-אחת היו. 3 ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן. 4 ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה. 5 ותזן אהלה תחתי ותעגב על-מאהביה אל-אשור קרובים. 6 לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים. 7 ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני-אשור כלם ובכל אשר-עגבה בכל-גלוליהם נטמאה. 8 ואת-תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה. 9 לכן נתתיה ביד-מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם. 10 המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי-שם לנשים ושפוטים עשו בה.

11 ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת-תזנותיה מזנוני אחותה. 12 אל-בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם. 13 וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן. 14 ותוסף אל-תזנותיה ותרא אנשי מחקה על-הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר. 15 חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלשים כלם דמות בני-בבל כשדים ארץ מולדתם. 16 ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה. 17 ויבאו אליה בני-בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא-בם ותקע נפשה מהם. 18 ותגל תזנותיה ותגל את-ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה. 19 ותרבה את-תזנותיה לזכר את-ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים. 20 ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר-חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם. 21 ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך.

22 לכן אהליבה כה-אמר אדני יהוה הנני מעיר את-מאהביך עליך את אשר-נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב. 23 בני בבל וכל-כשדים פקוד ושוע וקוע כל-בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם. 24 ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם. 25 ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש. 26 והפשיטוך את-בגדיך ולקחו כלי תפארתך. 27 והשבתי זמתך ממך ואת-זנותך מארץ מצרים ולא-תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי-עוד.

28 כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר-נקעה נפשך מהם. 29 ועשו אותך בשנאה ולקחו כל-יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך. 30 עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר-נטמאת בגלוליהם. 31 בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך.

32 כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל. 33 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון. 34 ושתית אותה ומצית ואת-חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה.

35 לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם-את שאי זמתך ואת-תזנותיך.

36 ויאמר יהוה אלי בן-אדם התשפוט את-אהלה ואת-אהליבה והגד להן את תועבותיהן. 37 כי נאפו ודם בידיהן ואת-גלוליהן נאפו וגם את-בניהן אשר ילדו-לי העבירו להם לאכלה. 38 עוד זאת עשו לי טמאו את-מקדשי ביום ההוא ואת-שבתותי חללו. 39 ובשחטם את-בניהם לגלוליהם ויבאו אל-מקדשי ביום ההוא לחללו והנה-כה עשו בתוך ביתי. 40 ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה-באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי. 41 וישבת על-מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה. 42 וקול המון שלו בה ואל-אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל-ידיהן ועטרת תפארת על-ראשיהן. 43 ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותה והיא. 44 ויבוא אליה כבוא אל-אשה זונה כן באו אל-אהלה ואל-אהליבה אשת הזמה. 45 ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן.

46 כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז. 47 ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו. 48 והשבתי זמה מן-הארץ ונוסרו כל-הנשים ולא תעשינה כזמתכנה. 49 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה.