יחזקאל לא

1 ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר-יהוה אלי לאמר. 2 בן-אדם אמר אל-פרעה מלך-מצרים ואל-המונו אל-מי דמית בגדלך. 3 הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו. 4 מים גדלוהו תהום רממתהו את-נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת-תעלתיה שלחה אל כל-עצי השדה. 5 על-כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו. 6 בסעפתיו קננו כל-עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים. 7 וייף בגדלו בארך דליותיו כי-היה שרשו אל-מים רבים. 8 ארזים לא-עממהו בגן-אלהים ברושים לא דמו אל-סעפתיו וערמנים לא-היו כפארתיו כל-עץ בגן-אלהים לא-דמה אליו ביפיו. 9 יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל-עצי-עדן אשר בגן האלהים.

10 לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל-בין עבותים ורם לבבו בגבהו. 11 ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו. 12 ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל-ההרים ובכל-גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל-עמי הארץ ויטשהו. 13 על-מפלתו ישכנו כל-עוף השמים ואל-פארתיו היו כל חית השדה. 14 למען אשר לא-יגבהו בקומתם כל-עצי-מים ולא-יתנו את-צמרתם אל-בין עבתים ולא-יעמדו אליהם בגבהם כל-שתי מים כי-כלם נתנו למות אל-ארץ תחתית בתוך בני אדם אל-יורדי בור. 15 כה-אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את-תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל-עצי השדה עליו עלפה. 16 מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את-יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל-עצי-עדן מבחר וטוב-לבנון כל-שתי מים. 17 גם-הם אתו ירדו שאולה אל-חללי-חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים. 18 אל-מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי-עדן והורדת את-עצי-עדן אל-ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את-חללי-חרב הוא פרעה וכל-המונה נאם אדני יהוה.