עמוס ה

1 שמעו את-הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל. 2 נפלה לא-תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על-אדמתה אין מקימה. 3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל. 4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו. 5 ואל-תדרשו בית-אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית-אל יהיה לאון. 6 דרשו את-יהוה וחיו פן-יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין-מכבה לבית-אל. 7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו. 8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי-הים וישפכם על-פני הארץ יהוה שמו. 9 המבליג שד על-עז ושד על-מבצר יבוא. 10 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו. 11 לכן יען בושסכם על-דל ומשאת-בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא-תשבו בם כרמי-חמד נטעתם ולא תשתו את-יינם. 12 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו. 13 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא. 14 דרשו-טוב ואל-רע למען תחיו ויהי-כן יהוה אלהי-צבאות אתכם כאשר אמרתם. 15 שנאו-רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי-צבאות שארית יוסף.

16 לכן כה-אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל-רחבות מספד ובכל-חוצות יאמרו הו-הו וקראו אכר אל-אבל ומספד אל-יודעי נהי. 17 ובכל-כרמים מספד כי-אעבר בקרבך אמר יהוה.

18 הוי המתאוים את-יום יהוה למה-זה לכם יום יהוה הוא-חשך ולא-אור. 19 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על-הקיר ונשכו הנחש. 20 הלא-חשך יום יהוה ולא-אור ואפל ולא-נגה לו. 21 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם. 22 כי אם-תעלו-לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט. 23 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע. 24 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן. 25 הזבחים ומנחה הגשתם-לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל. 26 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם. 27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי-צבאות שמו.