יונה א

1 ויהי דבר-יהוה אל-יונה בן-אמתי לאמר. 2 קום לך אל-נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי-עלתה רעתם לפני. 3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה. 4 ויהוה הטיל רוח-גדולה אל-הים ויהי סער-גדול בים והאניה חשבה להשבר. 5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל-אלהיו ויטלו את-הכלים אשר באניה אל-הים להקל מעליהם ויונה ירד אל-ירכתי הספינה וישכב וירדם. 6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה-לך נרדם קום קרא אל-אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד. 7 ויאמרו איש אל-רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על-יונה. 8 ויאמרו אליו הגידה-נא לנו באשר למי-הרעה הזאת לנו מה-מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי-מזה עם אתה. 9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת-יהוה אלהי השמים אני ירא אשר-עשה את-הים ואת-היבשה. 10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה-זאת עשית כי-ידעו האנשים כי-מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם. 11 ויאמרו אליו מה-נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער. 12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל-הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם. 13 ויחתרו האנשים להשיב אל-היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם. 14 ויקראו אל-יהוה ויאמרו אנה יהוה אל-נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל-תתן עלינו דם נקיא כי-אתה יהוה כאשר חפצת עשית. 15 וישאו את-יונה ויטלהו אל-הים ויעמד הים מזעפו. 16 וייראו האנשים יראה גדולה את-יהוה ויזבחו-זבח ליהוה וידרו נדרים.