מאת: אראל
נכתב ב: 16:23:24 23.07.2026, כתוספת/תגובה ל: הדמ
הדום הוא שרפרף המונח ליד כיסא, שהיושב מניח עליו את רגליו. והוא נזכר בתנ"ך בעיקר כמשל. פעם אחת כמשל לנצחון על אויבים:
...נְאֻם ה' לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי, עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ" - האויבים שלך ייכנעו לך עד שתוכל להניח עליהם את רגליך כמו על הדום.
אבל ברוב הפסוקים נזכר הדום רגלי ה' , ונראה שהוא משל לארון הברית:
וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וַיֹּאמֶר 'שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי! אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה', וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ, וַהֲכִינוֹתִי לִבְנוֹת";
הכפורת עם הכרובים מייצגת את כיסא המלכות של ה', שכן משם יצא דבר ה' אל ישראל, כמלך המדבר אל עמו,
שמות כה22: "
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ
מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל ארון הָעֵדֻת, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
". ולכן הארון, שמתחת לכפורת, נמשל להדום שמתחת לכיסא המלך
(קאסוטו על שמות כה16) .
כך נראה פירוש המושג גם בפסוקים נוספים:
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו ; קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ" - אנחנו באים למשכן (בית המקדש) ומשתחוים מול ארון הברית. ההשתחווייה נעשית בשכיבה על הארץ, והיא אכן בגובה של ארון הברית ולא של הכפורת, ולכן מוצדק לומר שאנחנו משתחוים "להדום רגליו".
אמנם, יש פסוקים שבהם משמעות המושג רחבה יותר:
רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא" מקביל אל תהלים צט9: "
רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֹהֵינוּ" ( פירוט); כל בית המקדש, או כל הר הבית שבית המקדש נמצא עליו, נמשל להדום רגלי ה';
אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ" - המפרשים פירשו שהכוונה לבית המקדש, אך לפי ההקשר ייתכן שהכוונה לכל ירושלים ( בת ציון ) או לכל ארץ ישראל ( פירוט);
כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי ; אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי, וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי?" - כאן משמעות המושג רחבה ביותר: כל השמיים הם כיסא ה', ולכן כל העולם הוא הדום רגליו. וכוונת הנביא לומר, שה' לא צריך שבני-האדם יבנו לו מקדש שיהיה הדום לרגליו, אלא כל רצונו הוא שבני-האדם ישמעו בקולו ויעשו מעשים טובים ( פירוט).
ובאחרית הימים נאמר,
זכריה יד4: "
וְעָמְדוּ
רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַים מִקֶּדֶם
"; אם כך, בעתיד הר הזיתים שבירושלים יחזור להיות הדום רגלי ה'.
ראו גם: