בראשית ד

1 והאדם ידע את-חוה אשתו ותהר ותלד את-קין ותאמר קניתי איש את-יהוה. 2 ותסף ללדת את-אחיו את-הבל ויהי-הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה. 3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה. 4 והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל-הבל ואל-מנחתו. 5 ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו. 6 ויאמר יהוה אל-קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך. 7 הלוא אם-תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל-בו. 8 ויאמר קין אל-הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו. 9 ויאמר יהוה אל-קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי. 10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן-האדמה. 11 ועתה ארור אתה מן-האדמה אשר פצתה את-פיה לקחת את-דמי אחיך מידך. 12 כי תעבד את-האדמה לא-תסף תת-כחה לך נע ונד תהיה בארץ. 13 ויאמר קין אל-יהוה גדול עוני מנשוא. 14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל-מצאי יהרגני. 15 ויאמר לו יהוה לכן כל-הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות-אתו כל-מצאו. 16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ-נוד קדמת-עדן. 17 וידע קין את-אשתו ותהר ותלד את-חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך. 18 ויולד לחנוך את-עירד ועירד ילד את-מחויאל ומחייאל ילד את-מתושאל ומתושאל ילד את-למך. 19 ויקח-לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה. 20 ותלד עדה את-יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה. 21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל-תפש כנור ועוגב. 22 וצלה גם-הוא ילדה את-תובל קין לטש כל-חרש נחשת וברזל ואחות תובל-קין נעמה. 23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי. 24 כי שבעתים יקם-קין ולמך שבעים ושבעה. 25 וידע אדם עוד את-אשתו ותלד בן ותקרא את-שמו שת כי שת-לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין. 26 ולשת גם-הוא ילד-בן ויקרא את-שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה.