יחזקאל יז

1 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 2 בן-אדם חוד חידה ומשל משל אל-בית ישראל. 3 ואמרת כה-אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר-לו הרקמה בא אל-הלבנון ויקח את-צמרת הארז. 4 את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל-ארץ כנען בעיר רכלים שמו. 5 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה-זרע קח על-מים רבים צפצפה שמו. 6 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות. 7 ויהי נשר-אחד גדול גדול כנפים ורב-נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה-לו להשקות אותה מערגות מטעה. 8 אל-שדה טוב אל-מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת. 9 אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את-שרשיה ינתק ואת-פריה יקוסס ויבש כל-טרפי צמחה תיבש ולא-בזרע גדולה ובעם-רב למשאות אותה משרשיה. 10 והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על-ערגת צמחה תיבש.

11 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 12 אמר-נא לבית המרי הלא ידעתם מה-אלה אמר הנה-בא מלך-בבל ירושלם ויקח את-מלכה ואת-שריה ויבא אותם אליו בבלה. 13 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת-אילי הארץ לקח. 14 להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את-בריתו לעמדה. 15 וימרד-בו לשלח מלאכיו מצרים לתת-לו סוסים ועם-רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט. 16 חי-אני נאם אדני יהוה אם-לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את-אלתו ואשר הפר את-בריתו אתו בתוך-בבל ימות. 17 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות. 18 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל-אלה עשה לא ימלט.

19 לכן כה-אמר אדני יהוה חי-אני אם-לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו. 20 ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל-בי. 21 ואת כל-מברחו בכל-אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל-רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי.

22 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר-גבה ותלול. 23 בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל-כנף בצל דליותיו תשכנה. 24 וידעו כל-עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי.