מאת: אראל
1. מצוה מן התורה על הציבור למנות
שופטים ושוטרים שישפטו בצדק,
דברים טז18: "
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים
תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק
". גם כשמשה רבנו מינה
ראשים ושרים , הוא ביקש מהציבור שיבחרו אותם, ואז מינה את המועמדים שהציבור בחר,
דברים א13: "
הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, וַאֲשִׂימֵם
בְּרָאשֵׁיכֶם ...
וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אותם
רָאשִׁים עֲלֵיכֶם,
שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת
וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם
" (
פירוט).
2. כשיתרו הציע למשה למנות שרים, הוא אמר לו שיבחר אותם בעצמו, לפי מה שנראה לו,
שמות יח21: "
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת
" (
פירוט). יתרו הכיר רק משטרים מלוכניים, ולכן הציע שמשה יבחר את השרים לבדו. אולם משה לא עשה כך, אלא שיתף את העם בבחירת המועמדים ואמר "
הָבוּ לָכֶם
". דברי משה הפכו למצוה לדורות - "
תִּתֶּן לְךָ
".
3. לפי זה, היה ראוי לקיים בחירות אישיות לכל התפקידים העיקריים: ראשים, שרים, שופטים, ושוטרים. כיום זה עדיין לא המצב, אלא הבחירות הן רק לתפקיד חברי הכנסת. חברי הכנסת בוחרים ראש ושרים, והשרים ממנים את השופטים והשוטרים. מי שמצביע לכנסת, אמנם לא מקיים באופן ישיר את המצוה למנות ראשים, שרים, שופטים ושוטרים, אבל מקיים את המצוה באופן עקיף על-ידי שליחים.
4. בניגוד לבחירות לראשים, שרים, שופטים ושוטרים, הבחירות לתפקיד הגבוה ביותר - המלך - הן ביד ה', שנאמר ב
דברים יז15: "
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ
אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ
" (
פירוט), כלומר על-פי נביא (בנוסף לאישור הבחירה ע"י הציבור, כבימי שאול ודוד). ואמנם יש הטוענים, שבימינו כבר אין צורך בנביא שכן בית דוד כבר נבחר לעולמים, ונשאר לנו רק למצוא מישהו מבית דוד ולמנותו למלך, ואין כאן המקום להאריך בזה. מכל מקום, גם כשתשוב המלוכה לבית דוד, המלך יהיה בתפקידו של משה רבנו, שנאמר עליו ב
דברים לג5: "
וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ
" (
פירוט); וכשם שמשה רבנו ביקש מבני ישראל לבחור את הראשים, השרים, השופטים והשוטרים, והוא מינה את נבחרי הציבור, כך יעשה גם המלך. מכאן, שגם כשיהיה מלך, עדיין שאר בעלי התפקידים ייבחרו על-ידי הציבור.
1. הבחירה צריכה להסתמך על אישיותם של המועמדים . בתורה מצויינים שבעה תנאים שלפיהם יש לבחור, המפורטים בשני פסוקים:
הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם , וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם" (ראו בחירות - שלב א).
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע ; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת." (ראו בחירות - שלב ב).
2. כדי לברר את אישיותם של המועמדים, יש להסתמך על עובדות - על מעשים שביצעו בעבר. כמה דוגמאות:
גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הייתה[הָיִיתָ] מוציא[הַמּוֹצִיא] והמבי[וְהַמֵּבִיא] אֶת יִשְׂרָאֵל , וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל".
3. יש בעיה נוספת בשיטת הבחירות בישראל - הבחירות הן ברשימת מועמדים, ולא במועמדים יחידים. בכל רשימה עשויים להיות מועמדים טובים ומועמדים פחות טובים. ומסתבר שיש לבחור ברשימה שבה רמת ההתאמה לתנאים הנ"ל היא הגדולה ביותר. וראוי שכל המועמדים ברשימה יתאימו לפחות לחלק מהתנאים הנ"ל.
4. אין לבחור כלל ברשימה שיש בה מועמדים רשעים; ראו לבחור את "הטוב במיעוטו" ולא את "הרע במיעוטו". בפרט:
5. מצאנו בתנ"ך, שאשתו של המנהיג עלולה להשפיע על התנהלותו. לפיכך, ראוי במידת האפשר לבחור מועמדים, שגם בני משפחתם מקיימים את התנאים הנ"ל, אם אפשר להשיג מידע בנושא.
6. לא ראוי לבחור בהסתמך על הבטחות הניתנות לפני בחירות, ואף לא לפי מצע המפלגה (ראו גם האם מפלגה צריכה מצע?). זאת מכמה סיבות:
אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם" ( פירוט).
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". ראו: שוחד בחירות.
7. לא ראוי לבחור בהסתמך על סקרים המנבאים איזו מפלגה תעבור / לא תעבור את אחוז החסימה. זאת מכמה סיבות:
לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת , וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת". אם המפלגה הקטנה היא טובה יותר, אז יש להצביע עבורה, ולא להצביע עבור מפלגה אחרת רק בגלל שתומכיה רבים יותר. ראו: האיסור על שיקולים אסטרטגיים בהצבעה.
תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" ( פירוט), "
התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו" ( רש"י) . יש לבחור במועמדים טובים על-פי התנאים שנזכרו בתורה; את ההשלכות העתידיות יש להשאיר לה', "הממליך מלכים ולו המלוכה".
1. בחירות מקדימות הן פתרון חלקי לבעיה שהועלתה בפרק הקודם: מי שמתפקד למפלגה, יכול להצביע בבחירות המקדימות, שהן אישיות, ומאפשרות לבחור רק אנשים טובים. לכן ראוי לכל אדם להתפקד למפלגה שהוא מזדהה עם עקרונותיה, ולהשתתף בבחירות המקדימות.
2. למרות זאת, מי שהתפקד למפלגה מסוימת, ואף השתתף בבחירות המקדימות שלה, אינו חייב להצביע עבורה בבחירות הכלליות לכנסת (ראו התפקדות לעומת הצבעה).
1. בבחירות לתפקיד המלך הראשון בעם ישראל השתמשו בהגרלה: הגורל נפל על שאול בן קיש; שאול עמד לבחירת הציבור; ורוב הציבור תמך בו, ולכן הוא נבחר. שיטה זו יכולה, בהתאמות הראויות, לפתור כמה מן הבעיות החמורות שיש בשיטת הבחירות של ימינו (ראו בחירות בהגרלה). בינתיים, כל אדם יכול להשתמש בשיטה זו בעצמו בבחירות לקלפי: לקחת פתקים של שני מפלגות שונות, שמתלבטים ביניהן, ולהגריל אחד מהם. כך מקיימים גם את המצווה לבחור מועמדים לפי התנאים הכתובים בתורה, וגם את המצוה לבחור מנהיג "אשר יבחר ה' א-להיך בו".
2. נאמר בתורה שיש לתת מחצית השקל בכל עת שבה נושאים את ראש בני ישראל לפקודיהם. הדבר נועד לכפר על בני ישראל ולמנוע נגף העלול להיגרם כתוצאה מהספירה, עקב הגאוה והפלגנות הכרוכים בה, העלולים לגרום לישראל להינגף בפני אויביהם ח"ו. האירוע הקרוב ביותר לזה בימינו הוא יום הבחירות לכנסת, שבו סופרים את קולותיהם של בני ישראל. לפיכך ראוי ביום זה לתת מחצית השקל, ולתרום אותה לארגון כלשהו העוסק בהקמת בית המקדש, שהוא הבית המאחד את כל ישראל, כדי לכפר על הגאוה והפלגנות הנלוות למערכת הבחירות (ראו מחצית השקל ביום הבחירות).
3. למרות שבחירת המנהיגים היא בידינו ומחובתנו, ההתנהגות הסופית של המנהיגים הנבחרים היא ביד ה',
משלי כא1: "
פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה', עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ
" (
פירוט). לכן יש להתפלל גם לפני הבחירות וגם אחריהן, שה' יטה את לב המנהיגים הנבחרים לטובה, וייתן להם חכמה בינה ודעת וגם רצון לפעול לטובת עם ישראל והעולם כולו. וכן יש להתפלל, שה' יטה את לב
הבוחרים , לזכור שכולם אחים, בני ישראל, למרות כל המחלוקות. ראו:
תפילה ליום הבחירות, שנתחברה בבית הדין השבועי של הסנהדרין, ו' חשוון ה'תשפ"ג.